Bible

 

BaMidbar 17

Studie

   

1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2 אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השרפה ואת־האש זרה־הלאה כי קדשו׃

3 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃

4 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃

5 זכרון לבני ישראל למען אשר לא־יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד־משה לו׃

6 וילנו כל־עדת בני־ישראל ממחרת על־משה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־עם יהוה׃

7 ויהי בהקהל העדה על־משה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו העןן וירא כבוד יהוה׃

8 ויבא משה ואהרן אל־פני אהל מועד׃ ף

9 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

10 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃

11 ויאמר משה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃

12 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃

13 ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃

14 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על־דבר־קרח׃

15 וישב אהרן אל־משה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ ף

16 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

17 דבר אל־בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתב על־מטהו׃

18 ואת שם אהרן תכתב על־מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃

19 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃

20 והיה האיש אשר אבחר־בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את־תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃

21 וידבר משה אל־בני ישראל ויתנו אליו כל־נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃

22 וינח משה את־המטת לפני יהוה באהל העדת׃

23 ויהי ממחרת ויבא משה אל־אהל העדות והנה פרח מטה־אהרן לבית לוי ויצא פרח ויץץ ציץ ויגמל שקדים׃

24 ויצא משה את־כל־המטת מלפני יהוה אל־כל־בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ ס

25 ויאמר יהוה אל־משה השב את־מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני־מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃

26 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ ס

27 ויאמרו בני ישראל אל־משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃

28 כל הקרב הקרב אל־משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Revealed # 395

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 962  
  

395. Then the angel took the censer, filled it with fire from the altar, and threw it to the earth. (8:5) This symbolizes spiritual love, containing celestial love, and its influx into the lower regions where those people were who were caught up in a faith divorced from charity.

A censer, just like incense, symbolizes worship springing from a spiritual love. This is apparent from what we have already shown, and from the fact that in the Word, a container has the same symbolism as what it contains, even as a cup and plate have the same symbolism as wine and food (Matthew 23:25-26, Luke 22:20, and elsewhere).

Fire from the altar of burnt offering symbolizes Divinely given celestial love, because that altar symbolized worship springing from that love (see no. 392 above). And fire in the highest sense symbolizes Divine love (no. 494).

Spiritual love, or charity, takes its essence from celestial love, or love toward the Lord. Apart from that love, spiritual love or charity has in it no vitality, for spirit and life have no other origin than the Lord.

This was represented in the Israelite Church by their taking fire for their censers and burning incense only from the altar of burnt offering, as can be seen in the books of Moses (Leviticus 16:12-13).

It was also a statute, therefore, that fire burn continually on the altar of burnt offering and not go out (Leviticus 6:13). The reason was that the fire of that altar symbolized the Lord's Divine love, and thus love toward the Lord.

Throwing the censer to the earth symbolizes an influx into lower regions.

  
/ 962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.