¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השרפה ואת־האש זרה־הלאה כי קדשו׃

³ את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃

⁴ ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃

⁵ זכרון לבני ישראל למען אשר לא־יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד־משה לו׃

⁶ וילנו כל־עדת בני־ישראל ממחרת על־משה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־עם יהוה׃

⁷ ויהי בהקהל העדה על־משה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו העןן וירא כבוד יהוה׃

⁸ ויבא משה ואהרן אל־פני אהל מועד׃ ף

⁹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁰ הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃

¹¹ ויאמר משה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃

¹² ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃

¹³ ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃

¹⁴ ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על־דבר־קרח׃

¹⁵ וישב אהרן אל־משה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ ף

¹⁶ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁷ דבר אל־בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתב על־מטהו׃

¹⁸ ואת שם אהרן תכתב על־מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃

¹⁹ והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃

²⁰ והיה האיש אשר אבחר־בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את־תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃

²¹ וידבר משה אל־בני ישראל ויתנו אליו כל־נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃

²² וינח משה את־המטת לפני יהוה באהל העדת׃

²³ ויהי ממחרת ויבא משה אל־אהל העדות והנה פרח מטה־אהרן לבית לוי ויצא פרח ויץץ ציץ ויגמל שקדים׃

²⁴ ויצא משה את־כל־המטת מלפני יהוה אל־כל־בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ ס

²⁵ ויאמר יהוה אל־משה השב את־מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני־מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃

²⁶ ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ ס

²⁷ ויאמרו בני ישראל אל־משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃

²⁸ כל הקרב הקרב אל־משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ ס

²⁰ כי [כ= התעתים] [ק= התעיתמ*] בנפשותיכם כי־אתם שלחתם אתי אל־יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל־יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד־לנו ועשינו׃