Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

BaMidbar 14

Studie

   

1 ותשא כל־העדה ויתנו את־קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃

2 וילנו על־משה ועל־אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל־העדה לו־מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו־מתנו׃

3 ולמה יהוה מביא אתנו אל־הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃

4 ויאמרו איש אל־אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃

5 ויפל משה ואהרן על־פניהם לפני כל־קהל עדת בני ישראל׃

6 ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה מן־התרים את־הארץ קרעו בגדיהם׃

7 ויאמרו אל־כל־עדת בני־ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃

8 אם־חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל־הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר־הוא זבת חלב ודבש׃

9 אך ביהוה אל־תמרדו ואתם אל־תיראו את־עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל־תיראם׃

10 ויאמרו כל־העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל־כל־בני ישראל׃ ף

11 ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה ינאצני העם הזה ועד־אנה לא־יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃

12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי־גדול ועצום ממנו׃

13 ויאמר משה אל־יהוה ושמעו מצרים כי־העלית בכחך את־העם הזה מקרבו׃

14 ואמרו אל־יושב הארץ הזאת שמעו כי־אתה יהוה בקרב העם הזה אשר־עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד עןן אתה הלך לפניהם יוםם ובעמוד אש לילה׃

15 והמתה את־העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר־שמעו את־שמעך לאמר׃

16 מבלתי יכלת יהוה להביא את־העם הזה אל־הארץ אשר־נשבע להם וישחטם במדבר׃

17 ועתה יגדל־נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃

18 יהוה ארך אפים ורב־חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים על־שלשים ועל־רבעים׃

19 סלח־נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד־הנה׃

20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃

21 ואולם חי־אני וימלא כבוד־יהוה את־כל־הארץ׃

22 כי כל־האנשים הראים את־כבדי ואת־אתתי אשר־עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃

23 אם־יראו את־הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל־מנאצי לא יראוה׃

24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל־הארץ אשר־בא שמה וזרעו יורשנה׃

25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים־סוף׃ ף

26 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃

27 עד־מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את־תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃

28 אמר אלהם חי־אני נאם־יהוה אם־לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃

29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל־פקדיכם לכל־מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃

30 אם־אתם תבאו אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לשכן אתכם בה כי אם־כלב בן־יפנה ויהושע בן־נון׃

31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את־הארץ אשר מאסתם בה׃

32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃

33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את־זנותיכם עד־תם פגריכם במדבר׃

34 במספר הימים אשר־תרתם את־הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את־עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את־תנואתי׃

35 אני יהוה דברתי אם־לא זאת אעשה לכל־העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃

36 והאנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ וישבו [כ= וילונו] [ק= וילינו] עליו את־כל־העדה להוציא דבה על־הארץ׃

37 וימתו האנשים מוצאי דבת־הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃

38 ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה חיו מן־האנשים ההם ההלכים לתור את־הארץ׃

39 וידבר משה את־הדברים האלה אל־כל־בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃

40 וישכמו בבקר ויעלו אל־ראש־ההר לאמר הננו ועלינו אל־המקום אשר־אמר יהוה כי חטאנו׃

41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את־פי יהוה והוא לא תצלח׃

42 אל־תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃

43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי־על־כן שבתם מאחרי יהוה ולא־יהיה יהוה עםכם׃

44 ויעפלו לעלות אל־ראש ההר וארון ברית־יהוה ומשה לא־משו מקרב המחנה׃

45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד־החרמה׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8351

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8351. And the people murmured against Moses. That this signifies grief from the bitterness of the temptation, is evident from the signification of “murmuring,” as being complaint such as there is in temptations, thus grief from the bitterness of the temptation. The temptations which those underwent who were of the Lord’s spiritual church after they had been liberated from infestations; and also the temptations which those will undergo who will be of this church, are described by the murmurings of the sons of Israel in the wilderness. And as spiritual temptations are usually carried to despair (n. 1787, 2694, 5279, 5280, 7147, 7166, 8165), therefore by “murmuring” is signified complaint from grief in the temptations (see Exodus 16:2-3; 27:3; Numbers 14:27, 29, 36; 16:11). It is said “against Moses,” because it was against the Divine, for by Moses is represented Divine truth (see n. 6723, 6752, 6771, 6827, 7010, 7014, 7089, 7382).

[2] As regards the temptations which those underwent who were of the spiritual church, and which those will undergo who will be of this church, be it known that faith cannot possibly be implanted in those who are of the spiritual church except through temptations, thus neither can charity; for in temptations the man is in combat against falsity and evil. These-falsity and evil-flow into the external man from the hells, while good and truth flow in through the internal man from the Lord; thus by virtue of the combat of the internal man with the external, which is called “temptation.” And insofar, then, as the external man is reduced to obedience under the internal, so far faith and charity are implanted; for the external or natural of man is the receptacle of truth and good from the internal man. If the receptacle is not accommodated, it does not receive anything which flows in from within; but either rejects, or extinguishes, or stifles it, whence there is no regeneration. Hence it is that there must be temptation in order that the man may be regenerated, which is effected through the implanting of faith and charity, and thus through the formation of a new will and a new understanding. Therefore also the church of the Lord is called “militant” (see what has been said and shown before on this subject, n. 3928, 4249, 4341, 4572, 5356, 6574, 6611, 6657, 7090, 7122, 8159, 8168, 8179, 8273).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org