Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

BaMidbar 11

Studie

   

1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער־בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃

2 ויצעק העם אל־משה ויתפלל משה אל־יהוה ותשקע האש׃

3 ויקרא שם־המקום ההוא תבערה כי־בערה בם אש יהוה׃

4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃

5 זכרנו את־הדגה אשר־נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת־החציר ואת־הבצלים ואת־השומים׃

6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל־המן עינינו׃

7 והמן כזרע־גד הוא ועינו כעין הבדלח׃

8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃

9 וברדת הטל על־המחנה לילה ירד המן עליו׃

10 וישמע משה את־העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר־אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃

11 ויאמר משה אל־יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא־מצתי חן בעיניך לשום את־משא כל־העם הזה עלי׃

12 האנכי הריתי את כל־העם הזה אם־אנכי ילדתיהו כי־תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את־הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו׃

13 מאין לי בשר לתת לכל־העם הזה כי־יבכו עלי לאמר תנה־לנו בשר ונאכלה׃

14 לא־אוכל אנכי לבדי לשאת את־כל־העם הזה כי כבד ממני׃

15 ואם־ככה את־עשה לי הרגני נא הרג אם־מצאתי חן בעיניך ואל־אראה ברעתי׃ ף

16 ויאמר יהוה אל־משה אספה־לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי־הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל־אהל מועד והתיצבו שם עמך׃

17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן־הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא־תשא אתה לבדך׃

18 ואל־העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי־טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃

19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃

20 עד חדש ימים עד אשר־יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי־מאסתם את־יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃

21 ויאמר משה שש־מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃

22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את־כל־דגי הים יאסף להם ומצא להם׃ ף

23 ויאמר יהוה אל־משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם־לא׃

24 ויצא משה וידבר אל־העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃

25 וירד יהוה בעןן וידבר אליו ויאצל מן־הרוח אשר עליו ויתן על־שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃

26 וישארו שני־אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃

27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃

28 ויען יהושע בן־נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם׃

29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל־עם יהוה נביאים כי־יתן יהוה את־רוחו עליהם׃

30 ויאסף משה אל־המחנה הוא וזקני ישראל׃

31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן־הים ויטש על־המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על־פני הארץ׃

32 ויקם העם כל־היום ההוא וכל־הלילה וכל יום המחרת ויאספו את־השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃

33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃

34 ויקרא את־שם־המקום ההוא קברות התאוה כי־שם קברו את־העם המתאוים׃

35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8464

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8464. 'It is the bread which Jehovah has given you to eat' means that this is the good that will become their own and constitute their life, in the highest sense that this is the Lord within you. This is clear from the meaning of 'bread' as celestial and spiritual good, and in the highest sense as the Lord, dealt with in 276, 680, 2165, 2177, 3464, 3478, 3735, 3813, 4211, 4217, 4735, 4976, 5915, at this point spiritual good, that is, good as it exists with a member of the spiritual Church, which is the good of truth, dealt with just above in 8458. Since that bread was the manna it follows that this good is meant by 'the manna'. This is also made plain by the description of it in verse 31 of the present chapter, which says 'it was like coriander seed, white, and its taste was like that of a cake with honey', as well as from the description of it in Numbers 11,

The man[na] was like coriander seed, and its appearance like the appearance of bdellium. They ground it in mills or beat it in mortars, and cooked it in a pan, and made cakes out of it; and its taste was like the taste of fresh oil. 1 Numbers 11:7-8.

From the details given here it is evident that 'manna' in the spiritual sense means the good of truth, that is, good as it exists with the spiritual Church. They also explain why it is called 'the grain of the heavens' in David,

He commanded the skies from above, and threw open the doors of the heavens. And He caused man[na] to rain down onto them, and gave them the grain of the heavens. Psalms 78:23-24.

'The grain' is the good of truth, see 5295, 5410. 'Manna' again stands for the good of truth, which is given to those who undergo temptations and overcome in them, in John,

He who overcomes, to him I will give some of the hidden manna to eat. And I will give him a white pebble. Revelation 2:17.

The fact that 'manna' in the highest sense is the Lord within us is clear from actual words used by the Lord in John,

Your fathers ate the manna in the wilderness, and they died. This is the bread which comes down from heaven, that anyone eating of it may not die. I am the living bread which came down from heaven. If anyone eats of this bread he will live forever. John 6:49-51, 58.

From these words it is clearly evident that 'the manna' in the highest sense means the Lord. The reason why is that 'manna' is the good of truth; but all good comes from the Lord, so that the Lord is within good and is Himself that good.

As regards that good, that this will become their own and constitute their life, this is meant by 'eating', 3168, 3513, 3596, 4745; for good which comes from the Lord brings the life of heaven to a person, and from then on nourishes and sustains it.

Poznámky pod čarou:

1. literally, the taste of the juice of oil

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org