1
הוי חשבי־און ופעלי רע על־משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש־לאל ידם׃
2
וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃ ף
3
לכן כה אמר יהוה הנני חשב על־המשפחה הזאת רעה אשר לא־תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃
4
ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃
5
לכן לא־יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה׃
6
אל־תטפו יטיפון לא־יטפו לאלה לא יסג כלמות׃
7
האמור בית־יעקב הקצר רוח יהוה אם־אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך׃
8
ואתמול עמי לאויב יקוםם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה׃
9
נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃
10
קומו ולכו כי לא־זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃
11
לו־איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃
12
אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם׃
13
עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם׃ ף
