Bible

 

VaYikra 23

Studie

   

1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר־תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי׃

3 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא־קדש כל־מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם׃ ף

4 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר־תקראו אתם במועדם׃

5 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה׃

6 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו׃

7 ביום הראשון מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃

8 והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא־קדש כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃ ף

9 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

10 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי־תבאו אל־הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את־קצירה והבאתם את־עמר ראשית קצירכם אל־הכהן׃

11 והניף את־העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן׃

12 ועשיתם ביום הניפכם את־העמר כבש תמים בן־שנתו לעלה ליהוה׃

13 ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה* יין רביעת ההין׃

14 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד הביאכם את־קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ ס

15 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את־עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה׃

16 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה׃

17 ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה׃

18 והקרבתם על־הלחם שבעת כבשים תמיםם בני שנה ופר בן־בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח־ניחח ליהוה׃

19 ועשיתם שעיר־עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים׃

20 והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על־שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן׃

21 וקראתם בעצם היום הזה מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל־מושבתיכם לדרתיכם׃

22 ובקצרכם את־קציר ארצכם לא־תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ ס

23 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

24 דבר אל־בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא־קדש׃

25 כל־מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה׃ ס

26 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

27 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא־קדש יהיה לכם ועניתם את־נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה׃

28 וכל־מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם׃*

29 כי כל־הנפש אשר לא־תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה׃

30 וכל־הנפש אשר תעשה כל־מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את־הנפש ההוא מקרב עמה׃

31 כל־מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃

32 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את־נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד־ערב תשבתו שבתכם׃ ף

33 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

34 דבר אל־בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה׃

35 ביום הראשון מקרא־קדש כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃

36 שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא־קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃

37 אלה מועדי יהוה אשר־תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר־יום ביומו׃

38 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכמ* ומלבד כל־נדריכם ומלבד כל־נדבותיכם אשר תתנו ליהוה׃

39 אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את־תבואת הארץ תחגו את־חג־יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון׃

40 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ־עבת וערבי־נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים׃

41 וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו׃

42 בסכת תשבו שבעת ימים כל־האזרח בישראל ישבו בסכת׃

43 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את־בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

44 וידבר משה את־מעדי יהוה אל־בני ישראל׃ ף

   

Komentář

 

Seven

  

Seven, as in Revelation 15:1, signifies everything in an universal sense. The number 'seven' was considered holy, as is well known, because of the six days of creation, and the seventh, which is the celestial self, where peace, rest, and the Sabbath is. The number seven occurs so frequently in the rites of the Jewish church and is held holy everywhere.

So times were divided into seven, longer and shorter intervals, and were called weeks, like the great intervals of times till the coming of the Messiah, in Daniel 9:24-25. The time of seven years is called 'a week' by Laban and Jacob, as in Genesis 29:27-28. So wherever the number seven occurs, it is considered holy and sacred, as in Psalm 119:164, and in Isaiah 30:26.

As the periods of a person's regeneration are distinguished into six, prior to the seventh, or the celestial self, so the times of vastation are also distinguished, until nothing celestial is left. This was represented by the many captivities of the Jews, and by the last Babylonian captivity, which lasted seven decades, or seventy years. This was also represented by Nebuchadnezzar, in Daniel 4:16, 22, 29. It also refers to the vastation of the end times, in Revelation 15:1, 7-8. They should 'tread the holy city under foot, forty and two months, or six times seven,' as in Revelation 11:2 and Revelation 5:1. So the severity and increments of punishment were expressed by the number seven, as in Leviticus 26:18, 21, 24, 28 and Psalm 79:12.

(Odkazy: Apocalypse Explained 5, 7-8, 15; Arcana Coelestia 395; Daniel 9, 9:24, 9:25; Psalms 119)