Bible

 

VaYikra 20

Studie

   

1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2 ואל־בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן־הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃

3 ואני אתן את־פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את־מקדשי ולחלל את־שם קדשי׃

4 ואם העלם יעלימו* עם הארץ את־עיניהם מן־האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃

5 ושמתי אני את־פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל־הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עםם׃

6 והנפש אשר תפנה אל־האבת ואל־הידענים לזנות אחריהם ונתתי את־פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃

7 והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃

8 ושמרתם את־חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃

9 כי־איש איש אשר יקלל את־אביו ואת־אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃

10 ואיש אשר ינאף את־אשת איש אשר ינאף את־אשת רעהו מות־יומת הנאף והנאפת׃

11 ואיש אשר ישכב את־אשת אביו ערות אביו גלה מות־יומתו שניהם דמיהם בם׃

12 ואיש אשר ישכב את־כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃

13 ואיש אשר ישכב את־זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃

14 ואיש אשר יקח את־אשה ואת־אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא־תהיה זמה בתוככם׃

15 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת־הבהמה תהרגו׃

16 ואשה אשר תקרב אל־כל־בהמה לרבעה אתה והרגת את־האשה ואת־הבהמה מות יומתו דמיהם בם׃

17 ואיש אשר־יקח את־אחתו בת־אביו או בת־אמו וראה את־ערותה והיא־תראה את־ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עםם ערות אחתו גלה עונו ישא׃

18 ואיש אשר־ישכב את־אשה דוה וגלה את־ערותה את־מקרה הערה והיא גלתה* את־מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עםם׃

19 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את־שארו הערה עונם ישאו׃

20 ואיש אשר ישכב את־דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃

21 ואיש אשר יקח את־אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃

22 ושמרתם את־כל־חקתי ואת־כל־משפטי ועשיתם אתם ולא־תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃

23 ולא תלכו בחקת הגוי אשר־אני משלח מפניכם כי את־כל־אלה עשו ואקץ בם׃

24 ואמר לכם אתם תירשו את־אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר־הבדלתי אתכם מן־העמים׃

25 והבדלתם בין־הבהמה הטהרה לטמאה ובין־העוף הטמא לטהר ולא־תשקצו את־נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר־הבדלתי לכם לטמא׃

26 והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן־העמים להיות לי׃

27 ואיש או־אשה כי־יהיה* בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃ ף

   

Komentář

 

Mercy

  
‘Brother Juniper and the Beggar,’ by Spanish Baroque painter Bartolomé Esteban Murillo. Juniper, one of the original followers of St. Francis of Assissi, was renowned for his generosity. When told he could no longer give away his clothes, he instead simply told the needy, like the beggar in the painting, that he couldn’t give them his clothes, but wouldn’t stop them from taking them.

In regular language, "mercy" means being caring and compassionate toward people in poor states. That's a position we are all in relative to the Lord, all the time. Without Him we would be unable to choose what is good; without Him we would be unable to formulate a reasonable thought. Without Him, in fact, we would instantly cease to exist; we have life only because He constantly gives us life. So we are, quite literally, at His mercy. Fortunately, the Lord is caring and compassionate to a degree we cannot fathom. He is the source of all caring and all compassion, and of love itself. His mercy toward us never lessens, never abates, never ends; His whole purpose is to bring each of us, individually, to heaven. The meaning of "mercy" in the Bible is closely tied to this idea: it represents love in a general sense, and the desire for good that comes from love. It can also represent the desire for good and the ideas that describe it when those thoughts and desires are inspired by love of the Lord.