Bible

 

Yehoshua 10

Studie

   

1 ויהי כשמע אדני־צדק מלך ירושלם כי־לכד יהושע את־העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן־עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את־ישראל ויהיו בקרבם׃

2 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן־העי וכל־אנשיה גברים׃

3 וישלח אדני־צדק מלך ירושלם אל־הוהם מלך־חברון ואל־פראם מלך־ירמות ואל־יפיע מלך־לכיש ואל־דביר מלך־עגלון לאמר׃

4 עלו־אלי ועזרני ונכה את־גבעון כי־השלימה את־יהושע ואת־בני ישראל׃

5 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך־חברון מלך־ירמות מלך־לכיש מלך־עגלון הם וכל־מחניהם ויחנו על־גבעון וילחמו עליה׃

6 וישלחו אנשי גבעון אל־יהושע אל־המחנה הגלגלה לאמר אל־תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל־מלכי האמרי ישבי ההר׃

7 ויעל יהושע מן־הגלגל הוא וכל־עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל׃ ף

8 ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא מהם כי בידך נתתים לא־יעמד איש מהם בפניך׃

9 ויבא אליהם יהושע פתאם כל־הלילה עלה מן־הגלגל׃

10 ויהםם יהוה לפני ישראל ויכם מכה־גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית־חורן ויכם עד־עזקה ועד־מקדה׃

11 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית־חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן־השמים עד־עזקה וימתו רבים אשר־מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב׃ ס

12 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את־האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃

13 וידם השמש וירח עמד עד־יקם גוי איביו הלא־היא כתובה על־ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא־אץ לבוא כיום תמים׃

14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל׃ ף

15 וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה׃

16 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃

17 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃

18 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל־פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם׃

19 ואתם אל־תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל־תתנום לבוא אל־עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם׃

20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה־מאד עד־תםם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל־ערי המבצר׃

21 וישבו כל־העם אל־המחנה אל־יהושע מקדה בשלום לא־חרץ לבני ישראל לאיש את־לשנו׃

22 ויאמר יהושע פתחו את־פי המערה והוציאו אלי את־חמשת המלכים האלה מן־המערה׃

23 ויעשו כן ויציאו אליו את־חמשת המלכים האלה מן־המערה את מלך ירושלם את־מלך חברון את־מלך ירמות את־מלך לכיש את־מלך עגלון׃

24 ויהי כהוציאם את־המלכים האלה אל־יהושע ויקרא יהושע אל־כל־איש ישראל ויאמר אל־קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את־רגליכם על־צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את־רגליהם על־צואריהם׃

25 ויאמר אליהם יהושע אל־תיראו ואל־תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל־איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃

26 ויכם יהושע אחרי־כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על־העצים עד־הערב׃

27 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל־המערה אשר נחבאו־שם וישמו אבנים גדלות על־פי המערה עד־עצם היום הזה׃ ף

28 ואת־מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי־חרב ואת־מלכה החרם אותם ואת־כל־הנפש אשר־בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃

29 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם־לבנה׃

30 ויתן יהוה גם־אותה ביד ישראל ואת־מלכה ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו׃ ס

31 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה׃

32 ויתן יהוה את־לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה ככל אשר־עשה ללבנה׃ ף

33 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את־לכיש ויכהו יהושע ואת־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד׃

34 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה׃

35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי־חרב ואת כל־הנפש אשר־בה ביום ההוא החרים ככל אשר־עשה ללכיש׃ ף

36 ויעל יהושע וכל־ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃

37 וילכדוה ויכוה־לפי־חרב ואת־מלכה ואת־כל־עריה ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר שריד ככל אשר־עשה לעגלון ויחרם אותה ואת־כל־הנפש אשר־בה׃ ס

38 וישב יהושע וכל־ישראל עמו דברה וילחם עליה׃

39 וילכדה ואת־מלכה ואת־כל־עריה ויכום לפי־חרב ויחרימו את־כל־נפש אשר־בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן־עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃

40 ויכה יהושע את־כל־הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל־מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל־הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל׃

41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד־עזה ואת כל־ארץ גשן ועד־גבעון׃

42 ואת כל־המלכים האלה ואת־ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃

43 וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

True Christianity # 265

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 853  
  

265. The works of Moses make it clear that there was a Word among earlier people. Moses cites it and quotes something from it (Numbers 21:14-15, 27-30). The historical part of that Word was called The Wars of Jehovah, and its prophetical part was called The Pronouncements.

From the historical part of that Word, Moses quoted the following:

Therefore it says in the Book of the Wars of Jehovah: "I was going to Suphah and the brooks of the Arnon, and the channel of the rivers of water that sloped down where Ar is living and then appears by the border of Moab. " (Numbers 21:14-15)

The "wars of Jehovah" in that Word, like the wars in ours, meant and depicted the Lord's battles with the hells and victory over them when he would come into the world. The same battles are meant and depicted in the historical portions of our Word - for example, Joshua's wars with the nations in the land of Canaan and the wars waged by the judges and the kings of Israel.

[2] The following is a quotation from the prophetic parts of that Word:

Therefore the Makers of Pronouncements say: "Walk to Heshbon. The city of Sihon will be built and reinforced. For a fire went out from Heshbon, a flame from the city of Sihon; it consumed Ar of Moab, the possessors of the heights of the Arnon. Woe to you, Moab. You have perished, O people of Chemosh. He has given his sons as fugitives and his daughters into captivity to Sihon, king of the Amorites. We killed them with arrows. Heshbon has perished all the way to Dibon, and we devastated [it] all the way to Nophah, which [stretches] all the way to Medeba. " (Numbers 21:27-30)

Translators have rendered the name here as "the Makers of Proverbs," but it ought to be "the Makers of Pronouncements" or "the Prophetic Pronouncements. " This is clear from the meaning of the word meshalim in Hebrew: it means not only proverbs but also prophetic pronouncements. For example, in Numbers 23:7, 18, it says that Balaam gave his pronouncement, which was in fact a prophecy about the Lord. His pronouncement is called a mashal, which is the singular. For another thing, the material that Moses quotes from that Word is in fact prophecies, not proverbs.

[3] That Word was just as divinely inspired. This is clear from Jeremiah where we read almost identical words:

A fire went out from Heshbon and a flame from the midst of Sihon that consumed the corner of Moab and the top of the children of tumult. Woe to you, Moab. The people of Chemosh have perished. For they have taken your sons into captivity and your daughters into captivity. (Jeremiah 48:45-46)

Both David and Joshua also mention a prophetic book of the ancient Word called the Book of Jasher ("Book of the Upright Person"). David refers to it thus:

David lamented over Saul and over Jonathan and wrote to teach the children of Judah the bow; look at what was written in the Book of Jasher. (2 Samuel 1:17-18)

And Joshua refers to it thus:

Joshua said, "O sun, stand still in Gibeon. O moon, stand still in the valley of Aijalon. Is this not written in the Book of Jasher?" (Joshua 10:12)

  
/ 853  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.