Bible

 

Yeremiyah 18

Studie

   

1 הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃

2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את־דברי׃

3 וארד בית היוצר [כ= והנהו] [ק= והנה]־ [ק= הוא] עשה מלאכה על־האבנים׃

4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃ ף

5 ויהי דבר־יהוה אלי לאמור׃

6 הכיוצר הזה לא־אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם־יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן־אתם בידי בית ישראל׃ ס

7 רגע אדבר על־גוי ועל־ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃

8 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על־הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃ ס

9 ורגע אדבר על־גוי ועל־ממלכה לבנת ולנטע׃

10 ועשה [כ= הרעה] [ק= הרע] בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על־הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃ ס

11 ועתה אמר־נא אל־איש־יהודה ועל־יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃

12 ואמרו נואש כי־אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו־הרע נעשה׃ ס

13 לכן כה אמר יהוה שאלו־נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃

14 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם־ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃

15 כי־שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃

16 לשום ארצם לשמה [כ= שרוקת] [ק= שריקות*] עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃

17 כרוח־קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא־פנים אראם ביום אידם׃ ס

18 ויאמרו לכו ונחשבה על־ירמיהו מחשבות כי לא־תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל־נקשיבה אל־כל־דבריו׃

19 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃

20 הישלם תחת־טובה רעה כי־כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את־חמתך מהם׃

21 לכן תן את־בניהם לרעב והגרם על־ידי־חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי־חרב במלחמה׃

22 תשמע זעקה מבתיהם כי־תביא עליהם גדוד פתאם כי־כרו [כ= שיחה] [ק= שוחה] ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃

23 ואתה יהוה ידעת את־כל־עצתם עלי למות אל־תכפר על־עונם וחטאתם מלפניך אל־תמחי [כ= והיו] [ק= ויהיו] מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃ ס

   

Komentář

 

Road

  

These days we tend to think of "roads" as smooth swaths of pavement and judge them by how fast we can drive cars on them. A "path" is something different, suitable only for walking or maybe bicycles, and a "way" has more to do with giving directions than any physical reality. When we get "lost" it usually means we're in a car on an unfamiliar road -- a far cry from being in the middle of a trackless wilderness with no idea which direction to go. The ancient world was very different, with isolated towns and endless square miles of trackless wilderness. Then a "way" was a set of landmarks to follow to get from one place to another through the wilderness. A "path" was a way used enough to leave a visible trace on the ground, and a "road" was a heavily used path, easily followed and walkable. So it makes sense that when used in the Bible, all three terms represent guiding truth, ideas that lead us where we want to go. This is pictured in the modern use of "way" -- when we talk about the "way" to do something or the "way" to get somewhere. We're talking about the correct, best, most efficient method of doing something or getting somewhere. And it's good information -- truth -- that helps us find that best way.