1
שמעו־זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי־פח הייתם למצפה ורשת פרושה על־תבור׃
2
ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃
3
אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃
4
לא יתנו מעלליהם לשוב אל־אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת־יהוה לא ידעו׃
5
וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עםם׃
6
בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃
7
ביהוה בגדו כי־בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את־חלקיהם׃ ס
8
תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃
9
אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃
10
היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃
11
עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי־צו׃
12
ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃
13
וירא אפרים את־חליו ויהודה את־מזרו וילך אפרים אל־אשור וישלח אל־מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא־יגהה םכם מזור׃
14
כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃
15
אלך אשובה אל־מקומי עד אשר־יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃
