1
תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃ ף
2
שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃
3
קחו עםכם דברים ושובו אל־יהוה אמרו אליו כל־תשא עון וקח־טוב ונשלמה פרים שפתינו׃
4
אשור לא יושיענו על־סוס לא נרכב ולא־נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר־בך ירחם יתום׃
5
ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו׃
6
אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון׃
7
ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃
8
ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃ ס
9
אפרים מה־לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רעןן ממני פריך נמצא׃
10
מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי־ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׃
