Bible

 

Bereshit 50

Studie

   

1 ויפל יוסף על־פני אביו ויבך עליו וישק־לו׃

2 ויצו יוסף את־עבדיו את־הרפאים לחנט את־אביו ויחנטו הרפאים את־ישראל׃

3 וימלאו־לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל־בית פרעה לאמר אם־נא מצאתי חן בעיניכם דברו־נא באזני פרעה לאמר׃

5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה־נא ואקברה את־אבי ואשובה׃

6 ויאמר פרעה עלה וקבר את־אביך כאשר השביעך׃

7 ויעל יוסף לקבר את־אביו ויעלו אתו כל־עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ־מצרים׃

8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

9 ויעל עמו גם־רכב גם־פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

10 ויבאו עד־גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו־שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

11 וירא יושב הארץ הכנעני את־האבל בגרן האטד ויאמרו אבל־כבד זה למצרים על־כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את־השדה לאחזת־קבר מאת עפרן החתי על־פני ממרא׃

14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל־העלים אתו לקבר את־אביו אחרי קברו את־אביו׃

15 ויראו אחי־יוסף כי־מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל־הרעה אשר גמלנו אתו׃

16 ויצוו אל־יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

17 כה־תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי־רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

18 וילכו גם־אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

19 ויאמר אלהם יוסף אל־תיראו כי התחת אלהים אני׃

20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם־רב׃

21 ועתה אל־תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת־טפכם וינחם אותם וידבר על־לבם׃

22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן־מנשה ילדו על־ברכי יוסף׃

24 ויאמר יוסף אל־אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן־הארץ הזאת אל־הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

25 וישבע יוסף את־בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את־עצמתי מזה׃

26 וימת יוסף בן־מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 6580

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

6580. And Joseph dwelt in Egypt. That this signifies the life of the memory-knowledges of the church from the internal, is evident from the signification of “dwelling,” as being life (see n. 1293, 3384, 3613, 4451, 6051); from the representation of Joseph, as being the internal (n. 6499); and from the signification of “Egypt,” as being the memory-knowledges of the church (n. 4749, 4964, 4966, 6004). In the preceding verses of this chapter the subject treated of is the spiritual church that was to be set up again; and after the external or natural has been made completely submissive to the internal or spiritual-which is signified by Joseph’s brethren falling down before him and offering themselves to him for servants-the subject now treated of is this church when set up again, which is described in these verses by Joseph’s dwelling in Egypt, and by sons being born of Ephraim, and of Machir the son of Manasseh. With the man who is a spiritual church there is life from the internal in the memory-knowledges of the church; for the memory-knowledges with him are made subordinate, and reduced into such order that they receive the influx of good and of truth, so as to be receptacles of influx from the internal. It is otherwise with those who are not a church, the memory-knowledges with these persons being so disposed that things confirmatory of truth and good have been rejected to the sides, thus far removed from the light of heaven; and thereafter the things that remain are receptive of falsity and evil.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.