Bible

 

Bereshit 37

Studie

   

1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

2 אלה תלדות יעקב יוסף בן־שבע־עשרה שנה היה רעה את־אחיו בצאן והוא נער את־בני בלהה ואת־בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את־דבתם רעה אל־אביהם׃

3 וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

4 ויראו אחיו כי־אתו אהב אביהם מכל־אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

6 ויאמר אליהם שמעו־נא החלום הזה אשר חלמתי׃

7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם־נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם־משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על־חלמתיו ועל־דבריו׃

9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

10 ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

11 ויקנאו־בו אחיו ואביו שמר את־הדבר׃

12 וילכו אחיו לרעות את־צאן אביהם בשכם׃

13 ויאמר ישראל אל־יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

14 ויאמר לו לך־נא ראה את־שלום אחיך ואת־שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה־תבקש׃

16 ויאמר את־אחי אנכי מבקש הגידה־נא לי איפה הם רעים׃

17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

19 ויאמרו איש אל־אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה־יהיו חלמתיו׃

21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

22 ויאמר אלהם ראובן אל־תשפכו־דם השליכו אתו אל־הבור הזה אשר במדבר ויד אל־תשלחו־בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל־אביו׃

23 ויהי כאשר־בא יוסף אל־אחיו ויפשיטו את־יוסף את־כתנתו את־כתנת הפסים אשר עליו׃

24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

25 וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

26 ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו׃

27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל־תהי־בו כי־אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את־יוסף מן־הבור וימכרו את־יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את־יוסף מצרימה׃

29 וישב ראובן אל־הבור והנה אין־יוסף בבור ויקרע את־בגדיו׃

30 וישב אל־אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני־בא׃

31 ויקחו את־כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את־הכתנת בדם׃

32 וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא׃

33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על־בנו ימים רבים׃

35 ויקמו כל־בניו וכל־בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי־ארד אל־בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

36 והמדנים מכרו אתו אל־מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 4670

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

4670. A son of seventeen years. That this signifies its state, is evident from the years of the ages of those mentioned in the Word, in that like other numbers they signify things and states. (That all numbers in the Word signify things and states may be seen above, n. 575, 647, 648, 1988, 2075, 2252, 3252, 4264, 4495; as also years, n. 487, 488, 493, 893)

[2] It indeed appears as if numbers of years, or years of ages, had no further meaning, because they seem to be more historical than other numbers. But that these also involve things and states is evident from what was unfolded in the fifth chapter of Genesis, and said as to the age of Abraham (Genesis 17:1; 25:7), and that of Isaac (Genesis 35:28); and moreover from the fact that there is no historical statement in the Word which does not involve what is heavenly; into which also it is changed when it passes from the thought of the man who is reading, to the angels with him, and through the angels to heaven, where from every historical of the Word a spiritual sense is produced.

[3] But what is signified by Joseph’s age of seventeen years may be seen from the signification of this number in other places, namely, a beginning, but here the beginning of the representation by Joseph. (That this number signifies a beginning and what is new, may be seen above, n. 755, 853.) Moreover in a general and potential way this number involves all that is represented by Joseph; for “seven” signifies holy, and “ten,” remains. (That “seven” in the Word adds holiness may be seen above, n. 881; and that “ten” denotes remains, n. 576, 1906, 2284.) That the remains in the Lord by means of which He united the Human essence to the Divine, were Divine and of Himself, may be seen above (n. 1906).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.