Bible

 

Bereshit 33

Studie

   

1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את־הילדים על־לאה ועל־רחל ועל שתי השפחות׃

2 וישם את־השפחות ואת־ילדיהן ראשנה ואת־לאה וילדיה אחרנים ואת־רחל ואת־יוסף אחרנים׃

3 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד־גשתו עד־אחיו׃

4 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על־צוארו* וישקהו ויבכו׃

5 וישא את־עיניו וירא את־הנשים ואת־הילדים ויאמר מי־אלה לך ויאמר הילדים אשר־חןן אלהים את־עבדך׃

6 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׃

7 ותגש גם־לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו׃

8 ויאמר מי לך כל־המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא־חן בעיני אדני׃

9 ויאמר עשו יש־לי רב אחי יהי לך אשר־לך׃

10 ויאמר יעקב אל־נא אם־נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על־כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃

11 קח־נא את־ברכתי אשר הבאת לך כי־חנני אלהים וכי יש־לי־כל ויפצר־בו ויקח׃

12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך׃

13 ויאמר אליו אדני ידע כי־הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל־הצאן׃

14 יעבר־נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה* לאטי לרגל המלאכה אשר־לפני ולרגל הילדים עד אשר־אבא אל־אדני שעירה׃

15 ויאמר עשו אציגה־נא עמך מן־העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא־חן בעיני אדני׃

16 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה׃

17 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על־כן קרא שם־המקום סכות׃ ס

18 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את־פני העיר׃

19 ויקן את־חלקת השדה אשר נטה־שם אהלו מיד בני־חמור אבי שכם במאה קשיטה׃

20 ויצב־שם מזבח ויקרא־לו אל אלהי ישראל׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 4358

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

4358. 'And said, Who are these with you?' means acknowledgement. This becomes clear from the fact that questions in the sense of the letter are not such in the highest sense, for the Lord, who is the subject in that highest sense, has no need to ask man any questions since He knows every single thing. Consequently this question 'Who are these with you?' means acknowledgement, for 'Esau' represents the Lord as regards Divine Natural Good, and Divine Good acknowledges instantly the truths which it has to join to itself. What is more, all good does so, for good cannot exist without the things it calls truths, nor can truths exist without that which they call good. The two join together of their own accord; but as is the good so are the truths it joins to itself. It is good that acknowledges them and links itself to them like a husband to his wife; indeed the joining together of good and truths is a marriage in the spiritual sense, 2508, 2618. For good acknowledges its own truth, and truth its own good, and thereby they are joined together, see 3101, 3102, 3161, 3179, 3180.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.