Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 32

Studie

   

1 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃

2 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃

3 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃ ף

4 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃

5 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדכ* יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃

6 ויהי־לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃

7 וישבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות איש עמו׃

8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשני מחנות׃

9 ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

10 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃

11 קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשר עשית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃

12 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃

13 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את־זרעך כחול הים אשר לא־יספר מרב׃

14 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן־הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃

15 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃

16 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃

17 ויתן ביד־עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל־עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃

18 ויצו את־הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃

19 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם־הוא אחרינו׃

20 ויצו גם את־השני גם את־השלישי גם את־כל־ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשו במצאכם אתו׃

21 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני׃

22 ותעבר המנחה על־פניו והוא לן בלילה־ההוא במחנה׃

23 ויקם בלילה הוא ויקח את־שתי נשיו ואת־שתי שפחתיו ואת־אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃

24 ויקחם ויעברם את־הנחל ויעבר את־אשר־לו׃

25 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃

26 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו׃

27 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם־ברכתני׃

28 ויאמר אליו מה־שמך ויאמר יעקב׃

29 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־אנשים ותוכל׃

30 וישאל יעקב ויאמר הגידה־נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃

31 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃

32 ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו׃

33 על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 4243

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

4243. I have sojourned with Laban, and have tarried until now. That this signifies that He had imbued Himself with the good signified by “Laban,” is evident from the representation of Laban, as being mediate good, that is, good not genuine, but still serving to introduce genuine truths and goods (see n. 3974, 3982, 3986, 4063); from the signification of “sojourning,” as being to be instructed (see n. 1463, 2025); and from the signification of “tarrying” or “staying,” as being predicated of a life of truth with good (n. 3613); here being to imbue with. Hence it is evident that by the words, “I have sojourned with Laban, and have tarried until now,” is signified that He had imbued Himself with the good signified by Laban.

[2] The case herein is this: Truth cannot be implanted in good except by mediate things, such as have been treated of in the preceding chapters, in which is described Jacob’s sojourning and tarrying with Laban, and his acquisition of a flock there. In the present chapter is described the process of conjunction, and thus the inversion of state, in the order which exists when truth is being made subordinate to good. Truth is apparently in the first place, when a man is learning truth from affection, but does not yet live so much in accordance with it. But good is in the first place when he lives according to the truth which he has learned from affection; for truth then becomes good, inasmuch as the man then believes it to be good to do according to the truth. They who have been regenerated are in this good; and they also who have conscience, that is, who no longer reasoned whether a thing is true, but do it because it is true, and thus have imbued themselves with it in faith and in life.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org