Bible

 

Bereshit 21

Studie

   

1 ויהוה פקד את־שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר־דבר אתו אלהים׃

3 ויקרא אברהם את־שם־בנו הנולד־לו אשר־ילדה־לו שרה יצחק׃

4 וימל אברהם את־יצחק בנו בן־שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

5 ואברהם בן־מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל־השמע יצחק־לי׃

7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו׃

8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את־יצחק׃

9 ותרא שרה את־בן־הגר המצרית אשר־ילדה לאברהם מצחק׃

10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת־בנה כי לא יירש בן־האמה הזאת עם־בני עם־יצחק׃

11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

12 ויאמר אלהים אל־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער ועל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

13 וגם את־בן־האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

14 וישכם אברהם בבקר ויקח־לחם וחמת מים ויתן אל־הגר שם על־שכמה ואת־הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

15 ויכלו המים מן־החמת ותשלך את־הילד תחת אחד השיחם׃

16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל־אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את־קלה ותבך׃

17 וישמע אלהים את־קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל־הגר מן־השמים ויאמר לה מה־לך הגר אל־תיראי כי־שמע אלהים אל־קול הנער באשר הוא־שם׃

18 קומי שאי את־הנער והחזיקי את־ידך בו כי־לגוי גדול אשימנו׃

19 ויפקח אלהים את־עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את־החמת מים ותשק את־הנער׃

20 ויהי אלהים את־הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

21 וישב במדבר פארן ותקח־לו אמו אשה מארץ מצרים׃ ף

22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר־צבאו אל־אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר־אתה עשה׃

23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם־תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר־עשיתי עמך תעשה עמדי ועם־הארץ אשר־גרתה בה׃

24 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

25 והוכח אברהם את־אבימלך על־אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את־הדבר הזה וגם־אתה לא־הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

28 ויצב אברהם את־שבע כבשת הצאן לבדהן׃

29 ויאמר אבימלך אל־אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

30 ויאמר כי את־שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה־לי לעדה כי חפרתי את־הבאר הזאת׃

31 על־כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר־צבאו וישבו אל־ארץ פלשתים׃

33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא־שם בשם יהוה אל עולם׃

34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ ף

   

Komentář

 

Two

  

The number "two" has two different meanings in the Bible. In most cases "two" indicates a joining together or unification. This is easy to see if we consider the conflicts we tend to have between our "hearts" and our "heads" -- between what we want and what we know. Our "hearts" tell us that we want pie with ice cream for dinner; our "heads" tell us we should have grilled chicken and salad. If we can bring those two together and actually want what's good for us, we'll be pretty happy. We're built that way -- with our emotions balanced against our intellect -- because the Lord is built that way. His essence is love itself, or Divine Love, the source of all caring, emotion and energy. It is expressed as Divine Wisdom, which gives form to that love and puts it to work, and is the source of all knowledge and reasoning. In His case the two aspects are always in conjunction, always in harmony. It's easy also to see how that duality is reflected throughout creation: plants and animals, food and drink, silver and gold. Most importantly, it's reflected in the two genders, with women representing love and men representing wisdom. That's the underlying reason why conjunction in marriage is such a holy thing. So when "two" is used in the Bible to indicate some sort of pairing or unity, it means a joining together. In rare cases, however, "two" is used more purely as a number. In these cases it stands for a profane or unholy state that comes before a holy one. This is because "three" represents a state of holiness and completion (Jesus, for instance, rose from the tomb on the third day), and "two" represents the state just before it.