Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 17

Studie

   

1 ויהי אברם בן־תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל־אברם ויאמר אליו אני־אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃

2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃

3 ויפל אברם על־פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃

4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃

5 ולא־יקרא עוד את־שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב־המון גוים נתתיך׃

6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃

7 והקמתי את־בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃

8 ונתתי לך ולזרעכ* אחריך את ארץ מגריך את כל־ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃

9 ויאמר אלהים אל־אברהם ואתה את־בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃

10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל־זכר׃

11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃

12 ובן־שמנת ימים ימול לכם כל־זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת־כסף מכל בן־נכר אשר לא מזרעך הוא׃

13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃

14 וערל זכר אשר לא־ימול את־בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את־בריתי הפר׃ ס

15 ויאמר אלהים אל־אברהם שרי אשתך לא־תקרא את־שמה שרי כי שרה שמה׃

16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃

17 ויפל אברהם על־פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה־שנה יולד ואם־שרה הבת־תשעים שנה תלד׃

18 ויאמר אברהם אל־האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃

19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את־שמו יצחק והקמתי את־בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃

20 ולישמעאל* שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים־עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃

21 ואת־בריתי אקים את־יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃

23 ויקח אברהם את־ישמעאל בנו ואת כל־ילידי ביתו ואת כל־מקנת כספו כל־זכר באנשי בית אברהם וימל את־בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃

24 ואברהם בן־תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃

25 וישמעאל בנו בן־שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃

26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃

27 וכל־אנשי ביתו יליד בית ומקנת־כסף מאת בן־נכר נמלו אתו׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 2037

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

2037. That 'this is My covenant which you shall keep between Me and you' means a token of the conjunction of all with the Lord is clear from the meaning of 'a covenant' as conjunction, dealt with already. That a token of conjunction is meant here is clear from the next verse where it is called 'a sign of the covenant' in the statement, 'You shall circumcise the flesh of your foreskin, and it will be a sign of the covenant between Me and you'. All the external religious ceremonies of the Church were signs of the covenant, ceremonies which were to be held sacred since they were signs meaning things of an internal nature. The circumcision referred to here was nothing else than a religious ceremony that was representative and carried a spiritual meaning, as will be explained in the paragraphs following this. All the same, such religious ceremonies in the Word are frequently called a covenant for the reason that external things represented and thereby meant internal things. The internal things are what make it a covenant because it is these that are conjunctive, not external things except through internal. External things were simply the signs of the covenant, or tokens of conjunction, by which the internal things might be called to mind and so by which conjunction might take place. Concerning signs of the covenant, see 1038. All the internal aspects of the covenant, that is, those which bring about conjunction, have reference to love and charity and stem from love and charity, for on these two, that is to say, on loving the Lord more than oneself and the neighbour as oneself, depend all the Law and all the Prophets, that is, the doctrine of faith in its entirety, Matthew 22:35-40; Mark 12:28-35.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org