¹ ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו׃

² והנה ששה אנשים באים מדרך־שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש־אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת׃

³ וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל־האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו׃ ס

⁴ ויאמר יהוה [כ= אלו] [ק= אליו] עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על־מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל־התועבות הנעשות בתוכה׃

⁵ ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו [כ= על] [ק= אל]־תחס [כ= עיניכם] [ק= עינכם] ואל־תחמלו׃

⁶ זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל־כל־איש אשר־עליו התו אל־תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית׃

⁷ ויאמר אליהם טמאו את־הבית ומלאו את־החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר׃

⁸ ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על־פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל־שארית ישראל בשפךך את־חמתך על־ירושלם׃

⁹ ויאמר אלי עון בית־ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את־הארץ ואין יהוה ראה׃

¹⁰ וגם־אני לא־תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי׃

¹¹ והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי [כ= כאשר] [ק= ככל*] [ק= אשר] צויתני׃ ס

⁶ ויצאו מן ההיכל שבעה המלאכים הנשאים את שבע המכות מלבשים בד טהור וצח וחגורים אזורי זהב על לבביהם׃