Bible

 

Yechezchial 40

Studie

   

1 בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד־יהוה ויבא אתי שמה׃

2 במראות אלהים הביאני אל־ארץ ישראל ויניחני אל־הר גבה מאד ועליו כמבנה־עיר מנגב׃

3 ויביא אותי שמה והנה־איש מראהו כמראה נחשת ופתיל־פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער׃

4 וידבר אלי האיש בן־אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר־אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את־כל־אשר־אתה ראה לבית ישראל׃

5 והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש־אמות באמה וטפח וימד את־רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד׃

6 ויבוא אל־שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל [כ= במעלותו] [ק= במעלותיו] וימד את־סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב׃

7 והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד׃

8 וימד את־אלם השער מהבית קנה אחד׃

9 וימד את־אלם השער שמנה אמות [כ= ואילו] [ק= ואיליו] שתים אמות ואלם השער מהבית׃

10 ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו׃

11 וימד את־רחב פתח־השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות׃

12 וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה־אחת גבול מפה והתא שש־אמות מפו ושש אמות מפו׃

13 וימד את־השער מגג התא לגגו רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח׃

14 ויעש את־אילים ששים אמה ואל־איל החצר השער סביב סביב׃

15 ועל פני השער [כ= היאתון] [ק= האיתון] על־לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה׃

16 וחלנות אטמות אל־התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל־איל תמרים׃

17 ויביאני אל־החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל־הרצפה׃

18 והרצפה אל־כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה׃

19 וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון׃

20 והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה מדד ארכו ורחבו׃

21 [כ= ותאו] [ק= ותאיו] שלושה מפו ושלשה מפו [כ= ואילו] [ק= ואיליו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] היה כמדת השער הראשון חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה׃

22 [כ= וחלונו] [ק= וחלוניו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] [כ= ותמרו] [ק= ותמריו] כמדת השער אשר פניו דרך הקדים ובמעלות שבע יעלו־בו [כ= ואילמו] [ק= ואילמיו] לפניהם׃

23 ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל־שער מאה אמה׃

24 ויולכני דרך הדרום והנה־שער דרך הדרום ומדד [כ= אילו] [ק= איליו] [כ= ואילמו] [ק= ואילמיו] כמדות האלה׃

25 וחלונים לו [כ= ולאילמו] [ק= ולאילמיו] סביב סביב כהחלנות האלה חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה׃

26 ומעלות שבעה [כ= עלותו] [ק= עלותיו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל־[כ= אילו] [ק= איליו]׃

27 ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל־השער דרך הדרום מאה אמות׃

28 ויביאני אל־חצר הפנימי בשער הדרום וימד את־השער הדרום כמדות האלה׃

29 [כ= ותאו] [ק= ותאיו] [כ= ואילו] [ק= ואיליו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] כמדות האלה וחלונות לו [כ= ולאלמו] [ק= ולאלמיו] סביב סביב חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות׃

30 ואלמות סביב סביב ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות׃

31 ואלמוק אל־חצר החצונה ותמרים אל־[כ= אילו] [ק= איליו] ומעלות שמונה [כ= מעלו] [ק= מעליו]׃

32 ויביאני אל־החצר הפנימי דרך הקדים וימד את־השער כמדות האלה׃

33 [כ= ותאו] [ק= ותאיו] [כ= ואלו] [ק= ואליו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] כמדות האלה וחלונות לו [כ= ולאלמו] [ק= ולאלמיו] סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃

34 [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] לחצר החיצונה ותמרים אל־[כ= אלו] [ק= אליו] מפו ומפו ושמנה מעלות [כ= מעלו] [ק= מעליו]׃

35 ויביאני אל־שער הצפון ומדד כמדות האלה׃

36 [כ= תאו] [ק= תאיו] [כ= אלו] [ק= אליו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] וחלונות לו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃

37 [כ= ואילו] [ק= ואיליו] לחצר החיצונה ותמרים אל־[כ= אילו] [ק= איליו] מפו ומפו ושמנה מעלות [כ= מעלו] [ק= מעליו]׃

38 ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את־העלה׃

39 ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם׃

40 ואל־הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל־הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות׃

41 ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה לכתף השער שמונה שלחנות אליהם ישחטו׃

42 וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את־הכלים אשר ישחטו את־העולה בם והזבח׃

43 והשפתים טפח אחד מוכנים בבית סביב סביב ואל־השלחנות בשר הקרבן׃

44 ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל־כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל־כתף שער הקדים פני דרך הצפן׃

45 וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית׃

46 והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני־צדוק הקרבים מבני־לוי אל־יהוה לשרתו׃

47 וימד את־החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה מרבעת והמזבח לפני הבית׃

48 ויבאני אל־אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער שלש אמות מפו ושלש אמות מפו׃

49 ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל־האילים אחד מפה ואחד מפה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Revealed # 775

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 962  
  

775. "Every vessel of precious wood, bronze, iron, and marble." This symbolically means that these Roman Catholics no longer have these because they do not have any knowledge of the goods and truths in ecclesiastical affairs to which such things correspond.

This statement is similar to the ones explained in nos. 772, 773, and 774 above. The difference is that the valuables here are various forms of knowledge, which are the lowest ones in a person's natural mind. And because they differ in character owing to the essence that lies within them, they are called vessels of precious wood, bronze, iron, and marble. For vessels symbolize forms of knowledge, here forms of knowledge in ecclesiastical affairs. Because various forms of knowledge are the containing vessels of goodness and truth, they are like vessels containing oil or wine.

Forms of knowledge are also found in great variety, and their recipient vessel is the memory. They are of great variety because they contain the interior elements of a person. They are also introduced into the memory either by intellectual deliberation or by hearing or reading them, according to the varying perception then of the rational mind. All of these things are present in forms of knowledge, as is apparent when they are reproduced, which is the case when a person speaks or thinks.

[2] But we will briefly say what vessels of precious wood, bronze, iron and marble symbolize. A vessel of precious wood symbolizes something known as the result of rational goodness and truth. A vessel of bronze symbolizes something known as the result of natural goodness. A vessel of iron symbolizes something known as the result of natural truth. And a vessel of marble symbolizes something known as the result of an appearance of goodness and truth.

That wood symbolizes goodness may be seen just above in no. 774. That precious wood here symbolizes both rational goodness and rational truth is due to the fact that wood symbolizes goodness, and preciousness is predicated of truth. For one variety of goodness is symbolized by the wood of the olive tree, another by the wood of the cedar, of the fig tree, of the fir tree, of the poplar and of the oak.

A vessel of bronze and iron symbolizes something known as the result of natural goodness and truth, because all metals, such as gold, silver, bronze, iron, tin, and lead, in the Word symbolize goods and truths. They symbolize because they correspond, and because they correspond they are also found in heaven. For everything in heaven is a correspondent form.

[3] However, this is not the place to confirm from the Word what each kind of metal symbolizes owing to its correspondence. We will cite only some passages to confirm that bronze symbolizes natural goodness, and iron, therefore, natural truth, as can be seen from the following: That the feet of the Son of Man looked like bronze, as though fired in a furnace (Revelation 1:15). That Daniel saw a man whose feet were like the gleam of burnished bronze (Daniel 10:5-6).

That the feet of cherubim were seen sparking as with the gleam of burnished bronze (Ezekiel 1:7). (Feet symbolize something natural, as may be seen in nos. 49, 468, 470, 510.) That an angel appears whose appearance was like the appearance of bronze (Ezekiel 40:3). And that the statue Nebuchadnezzar saw was as to its head golden, as to its breast and arms silver, as to its belly and sides bronze, and as to its legs iron (Daniel 2:32-33). The statue represented the successive states of the church which the ancients called the golden age, silver age, bronze age, and iron age.

Since bronze symbolizes something natural, and the Israelite people were purely natural, therefore the Lord's natural humanity was represented by the bronze serpent, which people bitten by serpents had only to look at to be cured (Numbers 21:6, 8-9).

That bronze symbolizes natural goodness may also be seen in Isaiah 60:17, Jeremiah 15:20-21, Ezekiel 27:13, Deuteronomy 8:7, 9, 33:24-25

  
/ 962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.