Bible

 

Shemot 4

Studie

   

1 ויען משה ויאמר והן לא־יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא־נראה אליך יהוה׃

2 ויאמר אליו יהוה [כ= מזה] [ק= מה] [ק= ] [ק=־זה] בידך ויאמר מטה׃

3 ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו׃

4 ויאמר יהוה אל־משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו׃

5 למען יאמינו כי־נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

6 ויאמר יהוה לו עוד הבא־נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג׃

7 ויאמר השב ידך אל־חיקך וישב ידו אל־חיקו ויוצאה מחיקו והנה־שבה כבשרו׃

8 והיה אם־לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון׃

9 והיה אם־לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן־היאר והיו לדם ביבשת׃

10 ויאמר משה אל־יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל־עבדך כי כבד־פה וכבד לשון אנכי׃

11 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי־ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃

12 ועתה לך ואנכי אהיה עם־פיך והוריתיך אשר תדבר׃

13 ויאמר בי אדני שלח־נא ביד־תשלח׃

14 ויחר־אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי־דבר ידבר הוא וגם הנה־הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו׃

15 ודברת אליו ושמת את־הדברים בפיו ואנכי אהיה עם־פיך ועם־פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון׃

16 ודבר־הוא לך אל־העם והיה הוא יהיה־לך לפה ואתה תהיה־לו לאלהים׃

17 ואת־המטה הזה תקח בידך אשר תעשה־בו את־האתת׃ ף

18 וילך משה וישב אל־יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל־אחי אשר־במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום׃

19 ויאמר יהוה אל־משה במדין לך שב מצרים כי־מתו כל־האנשים המבקשים את־נפשך׃

20 ויקח משה את־אשתו ואת־בניו וירכבם על־החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את־מטה האלהים בידו׃

21 ויאמר יהוה אל־משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל־המפתים אשר־שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את־לבו ולא ישלח את־העם׃

22 ואמרת אל־פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל׃

23 ואמר אליך שלח את־בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את־בנך בכרך׃

24 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו׃

25 ותקח צפרה צר ותכרת את־ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן־דמים אתה לי׃

26 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת׃ ף

27 ויאמר יהוה אל־אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק־לו׃

28 ויגד משה לאהרן את כל־דברי יהוה אשר שלחו ואת כל־האתת אשר צוהו׃

29 וילך משה ואהרן ויאספו את־כל־זקני בני ישראל׃

30 וידבר אהרן את כל־הדברים אשר־דבר יהוה אל־משה ויעש האתת לעיני העם׃

31 ויאמן העם וישמעו כי־פקד יהוה את־בני ישראל וכי ראה את־ענים ויקדו וישתחוו׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 7016

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

7016. 'And said [to him], I will go, I beg you, and return to my brothers who are in Egypt' means being raised to more internal and more spiritual life in the natural. This is clear from the meaning of 'going and returning' as a further state of life, and the further state of life here consists in being raised to more internal and more spiritual life, thus life closer to the Divine, for in reference to the Lord, whom 'Moses' represents, 'going and returning' is used to mean being raised to the Divine Being (Esse) or Jehovah, who was within Him and from whom He came; from the representation of the children of Israel, to whom 'brothers' refers here, as the Lord's spiritual kingdom and consequently the spiritual Church, dealt with in 6426, 6637; and from the meaning of 'Egypt' as the natural, dealt with in 6147, 6252. From all this it is evident that 'I will go, I beg you, and return to my brothers who are in Egypt' means being raised to more internal and more spiritual life in the natural. For just as Moses' dwelling in Midian meant life with those who are guided by the truth that goes with simple good, and so are governed by simple good, 7015, so now his dwelling with the children of Israel means life with those who are guided and governed by the truth and good of the spiritual Church, which is more internal and more spiritual than the former life. Regarding the fact that the good and truth of that Church are in the natural, see 4286, 4402.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.