Bible

 

Shemot 34

Studie

   

1 ויאמר יהוה אל־משה פסל־לך שני־לחת אבנים כראשנים וכתבתי על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת׃

2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל־הר סיני ונצבת לי שם על־ראש ההר׃

3 ואיש לא־יעלה עמך וגם־איש אל־ירא בכל־ההר גם־הצאן והבקר אל־ירעו אל־מול ההר ההוא׃

4 ויפסל שני־לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל־הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃

5 וירד יהוה בעןן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃

6 ויעבר יהוה על־פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת׃

7 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים ועל־בני בנים על־שלשים ועל־רבעים׃

8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃

9 ויאמר אם־נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך־נא אדני בקרבנו כי עם־קשה־ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃

10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל־עמך אעשה נפלאת אשר לא־נבראו בכל־הארץ ובכל־הגוים וראה כל־העם אשר־אתה בקרבו את־מעשה יהוה כי־נורא הוא אשר אני עשה עמך׃

11 שמר־לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את־האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃

12 השמר לך פן־תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן־יהיה למוקש בקרבך׃

13 כי את־מזבחתם תתצון ואת־מצבתם תשברון ואת־אשריו תכרתון׃

14 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃

15 פן־תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃

16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את־בניך אחרי אלהיהן׃

17 אלהי מסכה לא תעשה־לך׃

18 את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃

19 כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שור ושה׃

20 ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־יראו פני ריקם׃

21 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃

22 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃

23 שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני האדן יהוה אלהי ישראל׃

24 כי־אוריש גוים מפניך והרחבתי את־גבולך ולא־יחמד איש את־ארצך בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃

25 לא־תשחט על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין לבקר זבח חג הפסח׃

26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ ף

27 ויאמר יהוה אל־משה כתב־לך את־הדברים האלה כי על־פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת־ישראל׃

28 ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃

29 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד־משה ברדתו מן־ההר ומשה לא־ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃

30 וירא אהרן וכל־בני ישראל את־משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃

31 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל־הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃

32 ואחרי־כן נגשו כל־בני ישראל ויצום את כל־אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃

33 ויכל משה מדבר אתם ויתן על־פניו מסוה׃

34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את־המסוה עד־צאתו ויצא ודבר אל־בני ישראל את אשר יצוה׃

35 וראו בני־ישראל את־פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את־המסוה על־פניו עד־באו לדבר אתו׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

True Christian Religion # 264

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 853  
  

264. XII. Before the time of the Word which we have in the world to-day, there was another Word, now lost.

It can be established from what is recorded in the books of Moses, that before the time of the Word, which was given to the Israelite nation by means of Moses and the Prophets, worship by sacrifices was well known, and that prophecies were given from the mouth of Jehovah. The following passages show that worship by sacrifices was known. It was commanded that the Children of Israel should overturn the altars of the gentiles, break in pieces their statues, and cut down their sacred groves (Exodus 34:13; Deuteronomy 7:5; 12:3.) Israel in Shittim began to wanton with the daughters of Moab; they invited the people to the sacrifices offered to their gods, and the people ate of them (Numbers 25:1-3). Balaam, who came from Syria, had altars built and sacrificed cattle and sheep (Numbers 22:40; 23:1-2, 14, 29-30). He also prophesied about the Lord, saying that a star should arise from Jacob and a sceptre from Israel (Numbers 24:17). And he gave prophecies from the mouth of Jehovah (Numbers 22:13, 18; 23:3, 5, 8, 16, 26; 24:1, 13). It is plain from these passages that the gentiles had Divine worship almost exactly like that established for the Israelite nation through Moses. Some words in the books of Moses show clearly that it existed even before the time of Abraham (Deuteronomy 32:7-8); but it is even more obvious from the case of Melchizedek, king of Salem:

He brought out bread and wine, and blessed Abram; and Abram gave him tithes of everything, Genesis 14:18-20.

Melchizedeck represented the Lord, for he is called the priest of God Most High (Genesis 14:18); and it is said of the Lord in the Psalms of David:

You are priest for ever, after the fashion of Melchizedek, Psalms 110:4.

That was why Melchizedek brought out bread and wine, as being the most holy things of the church, just as they are the holy things in the Holy Supper. Apart from these there are extant many indications that there was a Word before the Israelite Word, which was the source of such revelations.

  
/ 853  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.