Bible

 

Shemot 34

Studie

   

1 ויאמר יהוה אל־משה פסל־לך שני־לחת אבנים כראשנים וכתבתי על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת׃

2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל־הר סיני ונצבת לי שם על־ראש ההר׃

3 ואיש לא־יעלה עמך וגם־איש אל־ירא בכל־ההר גם־הצאן והבקר אל־ירעו אל־מול ההר ההוא׃

4 ויפסל שני־לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל־הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃

5 וירד יהוה בעןן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃

6 ויעבר יהוה על־פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת׃

7 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים ועל־בני בנים על־שלשים ועל־רבעים׃

8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃

9 ויאמר אם־נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך־נא אדני בקרבנו כי עם־קשה־ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃

10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל־עמך אעשה נפלאת אשר לא־נבראו בכל־הארץ ובכל־הגוים וראה כל־העם אשר־אתה בקרבו את־מעשה יהוה כי־נורא הוא אשר אני עשה עמך׃

11 שמר־לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את־האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃

12 השמר לך פן־תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן־יהיה למוקש בקרבך׃

13 כי את־מזבחתם תתצון ואת־מצבתם תשברון ואת־אשריו תכרתון׃

14 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃

15 פן־תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃

16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את־בניך אחרי אלהיהן׃

17 אלהי מסכה לא תעשה־לך׃

18 את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃

19 כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שור ושה׃

20 ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־יראו פני ריקם׃

21 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃

22 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃

23 שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני האדן יהוה אלהי ישראל׃

24 כי־אוריש גוים מפניך והרחבתי את־גבולך ולא־יחמד איש את־ארצך בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃

25 לא־תשחט על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין לבקר זבח חג הפסח׃

26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ ף

27 ויאמר יהוה אל־משה כתב־לך את־הדברים האלה כי על־פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת־ישראל׃

28 ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃

29 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד־משה ברדתו מן־ההר ומשה לא־ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃

30 וירא אהרן וכל־בני ישראל את־משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃

31 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל־הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃

32 ואחרי־כן נגשו כל־בני ישראל ויצום את כל־אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃

33 ויכל משה מדבר אתם ויתן על־פניו מסוה׃

34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את־המסוה עד־צאתו ויצא ודבר אל־בני ישראל את אשר יצוה׃

35 וראו בני־ישראל את־פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את־המסוה על־פניו עד־באו לדבר אתו׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 10619

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

10619. And great in goodness and in truth. That this signifies that He is good itself and truth itself, is evident from the fact that the Divine is infinite, and concerning the infinite nothing else can be said than that it is The Itself or that It Is, thus is good itself; and because it is good itself, it is also truth itself, because all truth belongs to good. But this Itself is expressed in the sense of the letter by “great in goodness and in truth,” thus finitely, on account of the state of finite perception with man. That the Divine is good itself, is evident in Matthew:

Jesus said unto the young man, Why callest thou Me good? There is none good but one, God (Matthew 19:17);

by which is meant that it is the Lord who alone is good, thus good itself. And that He is truth itself is evident in John:

Jesus said, I am the way, and the truth, and the life (John 14:6).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.