Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Shemot 33

Studie

   

1 וידבר יהוה אל־משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל־הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃

2 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את־הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃

3 אל־ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם־קשה־ערף אתה פן־אכלך בדרך׃

4 וישמע העם את־הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא־שתו איש עדיו עליו׃

5 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־בני־ישראל אתם עם־קשה־ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה־לך׃

6 ויתנצלו בני־ישראל את־עדים מהר חורב׃

7 ומשה יקח את־האהל ונטה־לו מחוץ למחנה הרחק מן־המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל־מבקש יהוה יצא אל־אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃

8 והיה כצאת משה אל־האהל יקומו כל־העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד־באו האהלה׃

9 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד העןן ועמד פתח האהל ודבר עם־משה׃

10 וראה כל־העם את־עמוד העןן עמד פתח האהל וקם כל־העם והשתחוו איש פתח אהלו׃

11 ודבר יהוה אל־משה פנים אל־פנים כאשר ידבר איש אל־רעהו ושב אל־המחנה ומשרתו יהושע בן־נון נער לא ימיש מתוך האהל׃ ס

12 ויאמר משה אל־יהוה ראה אתה אמר אלי העל את־העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר־תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם־מצאת חן בעיני׃

13 ועתה אם־נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את־דרךך ואדעך למען אמצא־חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃

14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃

15 ויאמר אליו אם־אין פניך הלכים אל־תעלנו מזה׃

16 ובמה יודע אפוא כי־מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל־העם אשר על־פני האדמה׃ ף

17 ויאמר יהוה אל־משה גם את־הדבר הזה אשר דברת אעשה כי־מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃

18 ויאמר הראני נא את־כבדך׃

19 ויאמר אני אעביר כל־טובי על־פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את־אשר אחן ורחמתי את־אשר ארחם׃

20 ויאמר לא תוכל לראת את־פני כי לא־יראני האדם וחי׃

21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על־הצור׃

22 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד־עברי׃

23 והסרתי את־כפי וראית את־אחרי ופני לא יראו׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Revealed # 54

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 962  
  

54. And when I saw Him, I fell at His feet as though dead. (1:17) This symbolically means that he experienced a failure of his own life owing to such a presence of the Lord.

A person's own life cannot endure the presence of the Lord such as the Lord is in Himself, indeed such as He is in the inmost constituents of His Word. For His Divine love is altogether like the sun, which no one can endure as it is in itself, because it would consume him.

This is the meaning of the declaration that no one can see God and live (Exodus 33:20, Judges 13:22).

This being the case, the Lord therefore appears to angels in heaven as the sun, at a distance from them, like the world's sun from people. That is because the Lord in that sun is present as He is in Himself.

But still the Lord moderates and tempers His Divinity so as to make it possible for a person to endure His presence. This He does by veilings. It was what He did when He revealed Himself to many people in the Word. Indeed, it is by veilings that He is present in everyone who worships Him. As He says in John,

He who... keeps (My commandments)..., in him (I) will make (My) abode. (John 14:21, 23)

And He says that He must be in them and they in Him (John 15:4-5).

It is apparent from this why, when John saw the Lord in such glory, he fell at His feet as though dead. And why, too, when three of the disciples saw the Lord in His glory, they were "heavy with sleep," and a cloud covered them (Luke 9:32, 34).

  
/ 962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org