Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Shemot 30

Studie

   

1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃

2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃

3 וצפית אתו זהב טהור את־גגו ואת־קירתיו סביב ואת־קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃

4 ושתי טבעת זהב תעשה־לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על־שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃

5 ועשית את־הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃

6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על־ארן העדת לפני הכפרת אשר על־העדת אשר אועד לך שמה׃

7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־הנרת יקטירנה׃

8 ובהעלת אהרן את־הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃

9 לא־תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃

10 וכפר אהרן על־קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש־קדשים הוא ליהוה׃ ף

11 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

12 כי תשא את־ראש בני־ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם׃

13 זה יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃

14 כל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃

15 העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם׃

16 ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשתיכם׃ ף

17 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃

19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם ואת־רגליהם׃

20 בבאם אל־אהל מועד ירחצו־מים ולא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃

21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם לו ולזרעו לדרתם׃ ף

22 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

23 ואתה קח־לך בשמים ראש מר־דרור חמש מאות וקןמן־בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה־בשם חמשים ומאתים׃

24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃

25 ועשית אתו שמן משחת־קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת־קדש יהיה׃

26 ומשחת בו את־אהל מועד ואת ארון העדת׃

27 ואת־השלחן ואת־כל־כליו ואת־המנרה ואת־כליה ואת מזבח הקטרת׃

28 ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו׃

29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל־הנגע בהם יקדש׃

30 ואת־אהרן ואת־בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃

31 ואל־בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת־קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃

32 על־בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃

33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על־זר ונכרת מעמיו׃ ס

34 ויאמר יהוה אל־משה קח־לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃

35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃

36 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃

37 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃

38 איש אשר־יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 10290

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

10290. And Jehovah said unto Moses. That this signifies again enlightenment and perception by the Lord through the Word, is evident from the signification of “saying,” when by Jehovah, as being enlightenment and perception (that it denotes enlightenment, see n. 7019, 10215, 10234; and that it denotes perception, n. 1791, 1815, 1819, 1822, 1898, 1919, 2080, 2862, 3509, 5877); and from the representation of Moses, as being the Word (n. 6752, 7014, 7089). That “Jehovah” in the Word denotes the Lord, see at the places cited in n. 9373. Hence it is plain that by “Jehovah said unto Moses” is signified enlightenment and perception by the Lord through the Word.

[2] That this is signified is because the Lord speaks with the man of the church in no other way than through the Word, for He then enlightens man so that he may see truth, and also gives him perception to perceive that it is so; but this is effected according to the quality of the desire for truth with the man, and the desire for truth with a man is according to his love of it. They who love truth for the sake of truth are in enlightenment, and they who love truth for the sake of good are in perception (what perception is, see at n. 483, 495, 521, 536, 597, 607, 784, 1121, 1387, 1919, 2144, 2145, 2171, 2515, 2831, 5228, 5920, 7680, 7977, 8780).

[3] But the Lord spoke with Moses and the prophets by a living voice, in order that the Word might be promulgated, and be such that each and all things might have an internal sense. Consequently also in these words, “Jehovah said unto Moses,” the angels, who are in the internal sense, do not know what “Moses” is, because the names of persons do not enter heaven (n. 10282), but instead of “Moses” they perceive the Word; and the expression “said” is turned with them into what is in agreement with the sense, thus here into being enlightened and perceiving. Moreover, in the angelic idea, “saying” and “speaking,” when said of the Lord speaking through the Word, are nothing else.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org