Bible

 

Shemot 3

Studie

   

1 ומשה היה רעה את־צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את־הצאן אחר המדבר ויבא אל־הר האלהים חרבה׃

2 וירא מלאך יהוה אליו בלבת־אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃

3 ויאמר משה אסרה־נא ואראה את־המראה הגדל הזה מדוע לא־יבער הסנה׃

4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃

5 ויאמר אל־תקרב הלם של־נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קדש הוא׃

6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל־האלהים׃

7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את־עני עמי אשר במצרים ואת־צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את־מכאביו׃

8 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן־הארץ ההוא אל־ארץ טובה ורחבה אל־ארץ זבת חלב ודבש אל־מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃

9 ועתה הנה צעקת בני־ישראל באה אלי וגם־ראיתי את־הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃

10 ועתה לכה ואשלחך אל־פרעה והוצא את־עמי בני־ישראל ממצרים׃

11 ויאמר משה אל־האלהים מי אנכי כי אלך אל־פרעה וכי אוציא את־בני ישראל ממצרים׃

12 ויאמר כי־אהיה עמך וזה־לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את־העם ממצרים תעבדון את־האלהים על ההר הזה׃

13 ויאמר משה אל־האלהים הנה אנכי בא אל־בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו־לי מה־שמו מה אמר אלהם׃

14 ויאמר אלהים אל־משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃

15 ויאמר עוד אלהים אל־משה כה־תאמר אל־בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה־שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃

16 לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים׃

17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל־ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל־ארץ זבת חלב ודבש׃

18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃

19 ואני ידעתי כי לא־יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה׃

20 ושלחתי את־ידי והכיתי את־מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי־כן ישלח אתכם׃

21 ונתתי את־חן העם־הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם׃

22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי־כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על־בניכם ועל־בנתיכם ונצלתם את־מצרים׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 6834

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

6834. 'And the bramble bush was not at all being consumed' means Divine Truth united to Divine Good in the natural. This is clear from the meaning of 'the bramble bush' as true factual knowledge, dealt with above in 6831, 6833, but in this instance as Divine Truth in the natural, since the description has reference to the Lord (the natural is meant because there truth takes the form of factual knowledge); and from the meaning of 'not being consumed by the fire' as not being reduced to nothing by the good of Divine Love, 'fire' being the good of Divine Love, see just above in 6832. Thus the fact that it was united to it, that is to say, Divine Truth was united to Divine Good in the natural, is what is meant by the words used here. It is their meaning in the highest sense, in which the Lord is the subject. The implications of this are as follows: The Divine Good of Divine Love is the actual fire of the sun in the next life. That fire is so hot that if its heat were to fall on someone, even on an angel of the inmost heaven, without a shield to moderate it, he would be deprived of all conscious feeling and would be destroyed. This is how hot God's love is in the Lord. But when the Lord was in the world and united the Human Essence to the Divine Essence, He received in His Human the fire of that love and there united it to truth when He made Himself the law of God. This then is what one should understand by the statement that Divine Truth was united to Divine Good within the natural.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.