Bible

 

Shemot 28

Studie

   

1 ואתה הקרב אליך את־אהרן אחיך ואת־בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו־לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן׃

2 ועשית בגדי־קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת׃

3 ואתה תדבר אל־כל־חכמי־לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את־בגדי אהרן לקדשו לכהנו־לי׃

4 ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי־קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו־לי׃

5 והם יקחו את־הזהב ואת־התכלת ואת־הארגמן ואת־תולעת השני ואת־השש׃ ף

6 ועשו את־האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב׃

7 שתי* כתפת חברת יהיה־לו אל־שני קצותיו וחבר׃

8 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃

9 ולקחת את־שתי אבני־שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל׃

10 ששה משמתם על האבן האחת ואת־שמות הששה הנותרים על־האבן השנית כתולדתם׃

11 מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את־שתי האבנים על־שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם׃

12 ושמת את־שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את־שמותם לפני יהוה על־שתי כתפיו לזכרן׃ ס

13 ועשית משבצת זהב׃

14 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את־שרשרת העבתת על־המשבצת׃ ס

15 ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו׃

16 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׃

17 ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃

18 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃

19 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃

20 והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם׃

21 והאבנים תהיין על־שמת בני־ישראל שתים עשרה על־שמתם פתוחי חותם איש על־שמו תהיין לשני עשר שבט׃

22 ועשית על־החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃

23 ועשית על־החשן שתי טבעות זהב ונתת את־שתי הטבעות על־שני קצות החשן׃

24 ונתתה את־שתי עבתת הזהב על־שתי הטבעת אל־קצות החשן׃

25 ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על־שתי המשבצות ונתתה על־כתפות האפד אל־מול פניו׃

26 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על־שני קצות החשן על־שפתו אשר אל־עבר האפד* ביתה׃

27 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על־שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד׃

28 וירכסו את־החשן [כ= מטבעתו] [ק= מטבעתיו] אל־טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על־חשב האפוד ולא־יזח החשן מעל האפוד׃

29 ונשא אהרן את־שמות בני־ישראל בחשן המשפט על־לבו בבאו אל־הקדש לזכרן לפני־יהוה תמיד׃

30 ונתת אל־חשן המשפט את־האורים ואת־התמים והיו על־לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את־משפט בני־ישראל על־לבו לפני יהוה תמיד׃ ס

31 ועשית את־מעיל האפוד כליל תכלת׃

32 והיה פי־ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה־לו לא יקרע׃

33 ועשית על־שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על־שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב׃

34 פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על־שולי המעיל סביב׃

35 והיה על־אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל־הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות׃ ס

36 ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה׃

37 ושמת אתו על־פתיל תכלת והיה על־המצנפת אל־מול פני־המצנפת יהיה׃

38 והיה על־מצח אהרן ונשא אהרן את־עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל־מתנת קדשיהם והיה על־מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה׃

39 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם׃

40 ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת׃

41 והלבשת אתם את־אהרן אחיך ואת־בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את־ידם וקדשת אתם וכהנו לי׃

42 ועשה להם מכנסי־בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד־ירכים יהיו׃

43 והיו על־אהרן ועל־בניו בבאם אל־אהל מועד או בגשתם אל־המזבח לשרת בקדש ולא־ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 9956

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

9956. And shalt sanctify them. That this signifies thus a representative of the Lord as to the Divine Human, is evident from the signification of “sanctifying,” as being to represent holiness itself, which is the Lord as to the Divine Human, for it is this alone which is holy, and from which is all holiness in the heavens and on earth. Everyone is able to know that the oil did not sanctify; but that it induced a representative of holiness. The case herein is this. The Lord Himself is above the heavens, for He is the Sun of the angelic heaven. The Divine which thence proceeds from Him in the heavens is what is called “holy.” The Divine of the Lord above the heavens could not be represented, because it is infinite; but only the Divine of the Lord in the heavens, for this is accommodated to the reception of the angels there, who are finite. In their perception this Divine is the Lord’s Divine Human, which alone is holy, and which was represented. From this it is evident what is signified by being “sanctified,” and why after the anointing it was said, as in Moses, “Thou shalt anoint the altar, and sanctify it” (Exodus 29:36); “thou shalt anoint the Tent of meeting, and all things therein, and shalt sanctify them” (Exodus 30:26-29); “thou shalt anoint Aaron and sanctify him” (Exodus 40:13); “Moses anointed Aaron and his garments, his sons and their garments, and sanctified them” (Leviticus 8:13, 30); besides other passages. (That the Lord alone is holy, and that everything holy is from Him, and that all sanctification represented Him, see n. 9229, 9680; also that the Lord in the heavens is “the sanctuary,” and therefore also heaven, n. 9479; and that the Holy Spirit is the Divine that proceeds from the Lord, n. 9818, 9820)

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.