¹ אם־במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃

² אם־זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם־אין לו ונמכר בגנבתו׃

³ אם־המצא תמצא בידו הגנבה משור עד־חמור עד־שה חיים שנים ישלם׃ ס

⁴ כי יבער־איש שדה או־כרם ושלח את־[כ= בעירה] [ק= בעירו] ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ ס

⁵ כי־תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את־הבערה׃ ס

⁶ כי־יתן איש אל־רעהו כסף או־כלים לשמר וגנב מבית האיש אם־ימצא הגנב ישלם שנים׃

⁷ אם־לא ימצא הגנב ונקרב בעל־הבית אל־האלהים אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו׃

⁸ על־כל־דבר־פשע על־שור על־חמור על־שה על־שלמה על־כל־אבדה אשר יאמר כי־הוא זה עד האלהים יבא דבר־שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ ס

⁹ כי־יתן איש אל־רעהו חמור או־שור או־שה וכל־בהמה לשמר ומת או־נשבר או־נשבה אין ראה׃

¹⁰ שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃

¹¹ ואם־גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃

¹² אם־טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ ף

¹³ וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם׃

¹⁴ אם־בעליו עמו לא ישלם אם־שכיר הוא בא בשכרו׃ ס

¹⁵ וכי־יפתה איש בתולה אשר לא־ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃

¹⁶ אם־מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ ס

¹⁷ מכשפה לא תחיה׃ ס

¹⁸ כל־שכב עם־בהמה מות יומת׃ ס

¹⁹ זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃

²⁰ וגר לא־תונה ולא תלחצנו כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃

²¹ כל־אלמנה ויתום לא תענון׃

²² אם־ענה תענה אתו כי אם־צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃

²³ וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ ף

²⁴ אם־כסף תלוה את־עמי את־העני עמך לא־תהיה לו כנשה לא־תשימון עליו נשך׃

²⁵ אם־חבל תחבל שלמת רעך עד־בא השמש תשיבנו לו׃

²⁶ כי הוא [כ= כסותה] [ק= כסותו] לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי־יצעק אלי ושמעתי כי־חנון אני׃ ס

²⁷ אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃

²⁸ מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן־לי׃*

²⁹ כן־תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם־אמו ביום השמיני תתנו־לי׃

³⁰ ואנשי־קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ ס

⁸ לא־תתעב אדמי כי אחיך הוא ס לא־תתעב מצרי כי־גר היית בארצו׃