¹ וילך איש מבית לוי ויקח את־בת־לוי׃

² ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי־טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃

³ ולא־יכלה עוד הצפינו ותקח־לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את־הילד ותשם בסוף על־שפת היאר׃

⁴ ותתצב אחתו מרחק לדעה מה־יעשה לו׃

⁵ ותרד בת־פרעה לרחץ על־היאר ונערתיה הלכת על־יד היאר ותרא את־התבה בתוך הסוף ותשלח את־אמתה ותקחה׃

⁶ ותפתח ותראהו את־הילד והנה־נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃

⁷ ותאמר אחתו אל־בת־פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את־הילד׃

⁸ ותאמר־לה בת־פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את־אם הילד׃

⁹ ותאמר לה בת־פרעה היליכי את־הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את־שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃

¹⁰ ויגדל הילד ותבאהו לבת־פרעה ויהי־לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן־המים משיתהו׃

¹¹ ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל־אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש־עברי מאחיו׃

¹² ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את־המצרי ויטמנהו בחול׃

¹³ ויצא ביום השני והנה שני־אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃

¹⁴ ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את־המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃

¹⁵ וישמע פרעה את־הדבר הזה ויבקש להרג את־משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ־מדין וישב על־הבאר׃

¹⁶ ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את־הרהטים להשקות צאן אביהן׃

¹⁷ ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את־צאנם׃

¹⁸ ותבאנה אל־רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃

¹⁹ ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעימ* וגם־דלה דלה לנו וישק את־הצאן׃

²⁰ ויאמר אל־בנתיו ואיו למה זה עזבתן את־האיש קראן לו ויאכל לחם׃

²¹ ויואל משה לשבת את־האיש ויתן את־צפרה בתו למשה׃

²² ותלד בן ויקרא את־שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ ף

²³ ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני־ישראל מן־העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל־האלהים מן־העבדה׃

²⁴ וישמע אלהים את־נאקתם ויזכר אלהים את־בריתו את־אברהם את־יצחק ואת־יעקב׃

²⁵ וירא אלהים את־בני ישראל וידע אלהים׃ ס