Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Shemot 16

Studie

   

1 ויסעו מאילם ויבאו כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר־סין אשר בין־אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃

2 [כ= וילינו] [ק= וילונו] כל־עדת בני־ישראל על־משה ועל־אהרן במדבר׃

3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי־יתן מותנו ביד־יהוה בארץ מצרים בשבתנו על־סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי־הוצאתם אתנו אל־המדבר הזה להמית את־כל־הקהל הזה ברעב׃ ס

4 ויאמר יהוה אל־משה הנני ממטיר לכם לחם מן־השמים ויצא העם ולקטו דבר־יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם־לא׃

5 והיה ביום הששי והכינו את אשר־יביאו והיה משנה על אשר־ילקטו יום יום׃ ס

6 ויאמר משה ואהרן אל־כל־בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃

7 ובקר וראיתם את־כבוד יהוה בשמעו את־תלנתיכם על־יהוה ונחנו מה כי [כ= תלונו] [ק= תלינו] עלינו׃

8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את־תלנתיכם אשר־אתם מלינם עליו ונחנו מה לא־עלינו תלנתיכם כי על־יהוה׃

9 ויאמר משה אל־אהרן אמר אל־כל־עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃

10 ויהי כדבר אהרן אל־כל־עדת בני־ישראל ויפנו אל־המדבר והנה כבוד יהוה נראה בעןן׃ ף

11 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

12 שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃

13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את־המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃

14 ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ׃

15 ויראו בני־ישראל ויאמרו איש אל־אחיו מן הוא כי לא ידעו מה־הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃

17 ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃

18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי־אכלו לקטו׃

19 ויאמר משה אלהם איש אל־יותר ממנו עד־בקר׃

20 ולא־שמעו אל־משה ויותרו אנשים ממנו עד־בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃

21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃

22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל־נשיאי העדה ויגידו למשה׃

23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת־קדש ליהוה מחר את אשר־תאפו אפו ואת אשר־תבשלו בשלו ואת כל־העדף הניחו לכם למשמרת עד־הבקר׃

24 ויניחו אתו עד־הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא־היתה בו׃

25 ויאמר משה אכלהו היום כי־שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃

26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה־בו׃

27 ויהי ביום השביעי יצאו מן־העם ללקט ולא מצאו׃ ס

28 ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

29 ראו כי־יהוה נתן לכם השבת על־כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל־יצא איש ממקמו ביום השביעי׃

30 וישבתו העם ביום השבעי׃

31 ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃

32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את־הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃

33 ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃

34 כאשר צוה יהוה אל־משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃

35 ובני ישראל אכלו את־המן ארבעים שנה עד־באם אל־ארץ נושבת את־המן אכלו עד־באם אל־קצה ארץ כנען׃

36 והעמר עשרית האיפה הוא׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8439

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8439. Come ye near before Jehovah. That this signifies a state of reception and the application thereto, is evident from the signification of “coming near before Jehovah,” as being influx (see n. 8159), and therefore also reception; for reception is the reciprocal of influx, because they correspond to each other. Insofar as a man receives the Divine influx, so far he is said to “come near before Him.” In the spiritual sense the coming near before Jehovah is nothing else, for coming near to Him is effected by means of faith and love; and as both faith and love are from Jehovah (that is, from the Lord), “coming near to Him” also denotes the reception of the good and truth that flow in from Him. That it also denotes application, is because reception is not anything unless there is also application, namely, to use. For the influx from the Divine passes first into the perception which is of the understanding with the man, thence it passes into the will, and next into act, that is, into good work, which is use, and there it ceases. When the influx of good and truth from the Lord makes this passage, then the good and truth are appropriated to the man; for then the influx goes down into the ultimate of order, that is, into the ultimate of nature, whither all Divine influx aims to come. The man in whom Divine influx thus advances may be called “a way of heaven.” From all this it can now be seen that by “coming near before Jehovah” is signified a state of reception and the application thereto; here, a state of reception of the good signified by “the manna,” and of the delight signified by “the quail.”

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org