Bible

 

Shemot 14

Studie

   

1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2 דבר אל־בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על־הים׃

3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר׃

4 וחזקתי את־לב־פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו וידעו מצרים כי־אני יהוה ויעשו־כן׃

5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל־העם ויאמרו מה־זאת עשינו כי־שלחנו את־ישראל מעבדנו׃

6 ויאסר את־רכבו ואת־עמו לקח עמו׃

7 ויקח שש־מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על־כלו׃

8 ויחזק יהוה את־לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה׃

9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על־הים כל־סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על־פי החירת לפני בעל צפן׃

10 ופרעה הקריב וישאו בני־ישראל את־עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני־ישראל אל־יהוה׃

11 ויאמרו אל־משה המבלי אין־קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה־זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים׃

12 הלא־זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את־מצרים כי טוב לנו עבד את־מצרים ממתנו במדבר׃

13 ויאמר משה אל־העם אל־תיראו התיצבו וראו את־ישועת יהוה אשר־יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את־מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד־עולם׃

14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון׃ ף

15 ויאמר יהוה אל־משה מה־תצעק אלי דבר אל־בני־ישראל ויסעו׃

16 ואתה הרם את־מטך ונטה את־ידך על־הים ובקעהו ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה׃

17 ואני הנני מחזק את־לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו ברכבו ובפרשיו׃

18 וידעו מצרים כי־אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו׃

19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד העןן מפניהם ויעמד מאחריהם׃

20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי העןן והחשך ויאר את־הלילה ולא־קרב זה אל־זה כל־הלילה׃

21 ויט משה את־ידו על־הים ויולך יהוה את־הים ברוח קדים עזה כל־הלילה וישם את־הים לחרבה ויבקעו המים׃

22 ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃

23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל־תוך הים׃

24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל־מחנה מצרים בעמוד אש ועןן ויהם את מחנה מצרים׃

25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים׃ ף

26 ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־רכבו ועל־פרשיו׃

27 ויט משה את־ידו על־הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את־מצרים בתוך הים׃

28 וישבו המים ויכסו את־הרכב ואת־הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא־נשאר בהם עד־אחד׃

29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃

30 ויושע יהוה ביום ההוא את־ישראל מיד מצרים וירא ישראל את־מצרים מת על־שפת הים׃

31 וירא ישראל את־היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את־יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8168

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8168. Cease from us, and let us serve the Egyptians. That this signifies that they would not be withheld from surrendering, is evident from the signification of “to cease from us,” when said of infestations, as being not to hinder, and not to withhold; and from the signification of “serving the Egyptians,” as being to surrender to those who infest by means of falsities. That “to cease from us,” when said in a state of infestations, and also in a state of temptations, of the influx of truth Divine represented by Moses, denotes not to hinder, and not to withhold, is because in these states two forces or powers are acting, one of which is from the falsities that are injected from the hells into the external man, and the other of which is from truths that are insinuated by the Lord into the internal man (n. 8164). These two forces act reciprocally against each other. The falsities injected from the hells have their force and power from the love of self and of the world, which are in the man; but the truths insinuated by the Lord have their force and power from love toward the neighbor and love to the Lord. When the man conquers, the internal force or power always prevails, because this is Divine; and it does not admit the force or power from falsities to be increased further than it can be repelled. Therefore when these two forces act, the internal force which is from the Lord continually as it were withholds the man and hinders him, lest the falsities drag him down, thus causing him to yield; for it is a general rule that when two forces act in opposition to each other, one draws and the other draws back. In the spiritual world, forces are the affections which are of the loves; and the instrumentalities by which they act are truths, and in the opposite sense, falsities.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.