Bible

 

Shemot 12

Studie

   

1 ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן בארץ מצרים לאמר׃

2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃

3 דברו אל־כל־עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית־אבת שה לבית׃

4 ואם־ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל־ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על־השה׃

5 שה תמים זכר בן־שנה יהיה לכם מן־הכבשים ומן־העזים תקחו׃

6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת־ישראל בין הערבים׃

7 ולקחו מן־הדם ונתנו על־שתי המזוזת ועל־המשקוף על הבתים אשר־יאכלו אתו בהם׃

8 ואכלו את־הבשר בלילה הזה צלי־אש ומצות על־מררים יאכלהו׃

9 אל־תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם־צלי־אש ראשו על־כרעיו ועל־קרבו׃

10 ולא־תותירו ממנו עד־בקר והנתר ממנו עד־בקר באש תשרפו׃

11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃

12 ועברתי בארץ־מצרים בלילה הזה והכיתי כל־בכור בארץ מצרים מאדם ועד־בהמה ובכל־אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃

13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את־הדם ופסחתי עלכם ולא־יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃

14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃

15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל־אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד־יום השבעי׃

16 וביום הראשון מקרא־קדש וביום השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכה לא־יעשה בהם אך אשר יאכל לכל־נפש הוא לבדו יעשה לכם׃

17 ושמרתם את־המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את־צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את־היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃

18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃

19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל־אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃

20 כל־מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ ף

21 ויקרא משה לכל־זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃

22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר־בסף והגעתם אל־המשקוף ואל־שתי המזוזת מן־הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח־ביתו עד־בקר׃

23 ועבר יהוה לנגף את־מצרים וראה את־הדם על־המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על־הפתח ולא יתן המשחית לבא אל־בתיכם לנגף׃

24 ושמרתם את־הדבר הזה לחק־לך ולבניך עד־עולם׃

25 והיה כי־תבאו אל־הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את־העבדה הזאת׃

26 והיה כי־יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃

27 ואמרתם זבח־פסח הוא ליהוה אשר פסח על־בתי בני־ישראל במצרים בנגפו את־מצרים ואת־בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃

28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה ואהרן כן עשו׃ ס

29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל־בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על־כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃

30 ויקם פרעה לילה הוא וכל־עבדיו וכל־מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי־אין בית אשר אין־שם מת׃

31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם־אתם גם־בני ישראל ולכו עבדו את־יהוה כדברכם׃

32 גם־צאנכם גם־בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם־אתי׃

33 ותחזק מצרים על־העם למהר לשלחם מן־הארץ כי אמרו כלנו מתים׃

34 וישא העם את־בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על־שכםם׃

35 ובני־ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי־כסף וכלי זהב ושמלת׃

36 ויהוה נתן את־חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את־מצרים׃ ף

37 ויסעו בני־ישראל מרעמסס סכתה כשש־מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃

38 וגם־ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃

39 ויאפו את־הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי־גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם־צדה לא־עשו להם׃

40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃

41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל־צבאות יהוה מארץ מצרים׃

42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא־הלילה הזה ליהוה שמרים לכל־בני ישראל לדרתם׃ ף

43 ויאמר יהוה אל־משה ואהרן זאת חקת הפסח כל־בן־נכר לא־יאכל בו׃

44 וכל־עבד איש מקנת־כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃

45 תושב ושכיר לא־יאכל־בו׃

46 בבית אחד יאכל לא־תוציא מן־הבית מן־הבשר חוצה ועצם לא תשברו־בו׃

47 כל־עדת ישראל יעשו אתו׃

48 וכי־יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו׃

49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃

50 ויעשו כל־בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה ואת־אהרן כן עשו׃ ס

51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את־בני ישראל מארץ מצרים על־צבאתם׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8018

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8018. 'That Jehovah brought the children of Israel out of the land of Egypt' means that the Lord delivered those governed by the good of truth and guided by the truth of good from damnation. This is clear from the meaning of 'bringing out' as delivering; from the representation of 'the children of Israel' as those belonging to the spiritual Church, or what amounts to the same thing, those governed by the good of truth and guided by the truth of good, dealt with above in 7957, 8006; and from the meaning of 'the land of Egypt' as damnation. 'The land of Egypt' at this point means damnation because damnation is meant by the Egyptians' state at this time, 7766, 7778. The fact that the Lord delivered from damnation those belonging to the spiritual Church, that is, those governed by the good of truth and guided by the truth of good, see 6854, 6914, 7091 (end), 7828, 7932.

[2] Their deliverance by the Lord when He rose again is meant by the Lord's descent to the lower regions (ad inferos); 1 and it was made plain by the raising of the dead from their tombs, described in Matthew,

And the tombs were opened, and many bodies of sleeping saints were raised; and coming out of their tombs after His resurrection, they went into the holy city and appeared to many. Matthew 27:52-53.

Their coming out of tombs, their going into the holy city, and also their appearing to many took place to bear witness to the deliverance by the Lord of those who until then had been held back in spiritual captivity, and to the introduction of them into heaven, heaven being meant in the internal sense by 'the holy city'. This is why the expression 'the holy city' is used when in actual fact it was not a holy but a profane city, since the Lord Himself - who was represented in all the ritual observances of their Church and described in the Word existing among them, and so was the God of their Church - was treated by them in so cruel a manner.

[3] Much the same is meant by this in Daniel,

At that time Your people will be rescued, every one who is found written in the book. Finally, many of those sleeping in the dust of the earth will awake - these to eternal life, but the rest to reproaches and to eternal disgrace. Daniel 12:1-2.

And also by this in Ezekiel,

Prophesy and say, Thus said the Lord Jehovah, Behold, I will open your graves, and cause you to come up out of your graves, O My people, and I will bring you onto the land of Israel, in order that you may know that I am Jehovah when I open your graves and cause you to come up out of your graves, O My people. And I will put My spirit in you, in order that you may live, and I will place you on your own land, in order that you may know that I Jehovah have spoken it and done it, said Jehovah. Ezekiel 37:11-14.

'The land of Israel', which is the land of Canaan, is used to mean heaven, 8011. The words quoted here from the prophet describe the new creation or birth of a person, and also the vivifying by the Lord of those belonging to the spiritual Church.

Poznámky pod čarou:

1. The Latin here is per descensum Domini ad inferos. This appears to be a reference to the Apostles' Creed and the Athanasian Creed, which, in their traditional Latin versions, contain the phrase descendit ad inferos (He descended to the lower regions). The traditional English version says He descended into hell.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.