Bible

 

Shemot 12

Studie

   

1 ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן בארץ מצרים לאמר׃

2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃

3 דברו אל־כל־עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית־אבת שה לבית׃

4 ואם־ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל־ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על־השה׃

5 שה תמים זכר בן־שנה יהיה לכם מן־הכבשים ומן־העזים תקחו׃

6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת־ישראל בין הערבים׃

7 ולקחו מן־הדם ונתנו על־שתי המזוזת ועל־המשקוף על הבתים אשר־יאכלו אתו בהם׃

8 ואכלו את־הבשר בלילה הזה צלי־אש ומצות על־מררים יאכלהו׃

9 אל־תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם־צלי־אש ראשו על־כרעיו ועל־קרבו׃

10 ולא־תותירו ממנו עד־בקר והנתר ממנו עד־בקר באש תשרפו׃

11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃

12 ועברתי בארץ־מצרים בלילה הזה והכיתי כל־בכור בארץ מצרים מאדם ועד־בהמה ובכל־אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃

13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את־הדם ופסחתי עלכם ולא־יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃

14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃

15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל־אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד־יום השבעי׃

16 וביום הראשון מקרא־קדש וביום השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכה לא־יעשה בהם אך אשר יאכל לכל־נפש הוא לבדו יעשה לכם׃

17 ושמרתם את־המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את־צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את־היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃

18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃

19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל־אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃

20 כל־מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ ף

21 ויקרא משה לכל־זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃

22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר־בסף והגעתם אל־המשקוף ואל־שתי המזוזת מן־הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח־ביתו עד־בקר׃

23 ועבר יהוה לנגף את־מצרים וראה את־הדם על־המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על־הפתח ולא יתן המשחית לבא אל־בתיכם לנגף׃

24 ושמרתם את־הדבר הזה לחק־לך ולבניך עד־עולם׃

25 והיה כי־תבאו אל־הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את־העבדה הזאת׃

26 והיה כי־יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃

27 ואמרתם זבח־פסח הוא ליהוה אשר פסח על־בתי בני־ישראל במצרים בנגפו את־מצרים ואת־בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃

28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה ואהרן כן עשו׃ ס

29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל־בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על־כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃

30 ויקם פרעה לילה הוא וכל־עבדיו וכל־מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי־אין בית אשר אין־שם מת׃

31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם־אתם גם־בני ישראל ולכו עבדו את־יהוה כדברכם׃

32 גם־צאנכם גם־בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם־אתי׃

33 ותחזק מצרים על־העם למהר לשלחם מן־הארץ כי אמרו כלנו מתים׃

34 וישא העם את־בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על־שכםם׃

35 ובני־ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי־כסף וכלי זהב ושמלת׃

36 ויהוה נתן את־חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את־מצרים׃ ף

37 ויסעו בני־ישראל מרעמסס סכתה כשש־מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃

38 וגם־ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃

39 ויאפו את־הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי־גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם־צדה לא־עשו להם׃

40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃

41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל־צבאות יהוה מארץ מצרים׃

42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא־הלילה הזה ליהוה שמרים לכל־בני ישראל לדרתם׃ ף

43 ויאמר יהוה אל־משה ואהרן זאת חקת הפסח כל־בן־נכר לא־יאכל בו׃

44 וכל־עבד איש מקנת־כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃

45 תושב ושכיר לא־יאכל־בו׃

46 בבית אחד יאכל לא־תוציא מן־הבית מן־הבשר חוצה ועצם לא תשברו־בו׃

47 כל־עדת ישראל יעשו אתו׃

48 וכי־יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו׃

49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃

50 ויעשו כל־בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה ואת־אהרן כן עשו׃ ס

51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את־בני ישראל מארץ מצרים על־צבאתם׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 7985

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

7985. It says that 'the dwelling of the children of Israel, when they dwelt in Egypt, lasted four hundred and thirty years', and in addition to this that 'at the end of the four hundred and thirty years, even on this same day, all the hosts of Jehovah went out of the land of Egypt'. But in actual fact the dwelling of the children of Israel from Jacob's going down into Egypt until the departure of his descendants at this time lasted no more than half that time, no more than 215 years, as is evident from chronological references in Sacred Scripture. For Moses was begotten by Amram, Amram by Kohath, and Kohath by Levi; and Kohath came into Egypt along with Levi his father, Genesis 46:11. Kohath lived 133 years, Exodus 6:18; Amram, who beget Aaron and Moses, lived 137 years, Exodus 6:20 and Moses was eighty years old when he stood before Pharaoh, Exodus 7:7. No mention is made of Kohath's age in years when Amram was born, or of Amram's when Moses was born. But the length of time the people were in Egypt was clearly not 430 years, since the ages of these three do not add up to as much as 430 years, only to 350, as one may see by adding the 133 years of Kohath's life to the 137 years of Amram's, and then these to Moses' 80 years when he stood before Pharaoh. And they are less than that if one adds the years from father's birth to son's. The length of time was 215 years, as chronological references show. But the time from Abraham's going down into Egypt to the departure of the children of Israel was 430 years, as again chronological references show. And from this it now becomes clear that 430 years here is used to mean the whole period of time beginning right back with Abraham, not with Jacob. These years have been marked out and referred to as 'the years of the dwelling of the children of Israel in Egypt' on account of the internal sense. In the internal sense those years mean a state made complete and the duration of vastation undergone by those belonging to the spiritual Church who were held back on the lower earth until the Lord's Coming, when they were delivered, matters regarding which, see 6854, 6914, 7035, 7091, 7828, 7932.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.