¹ וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃

² למען תירא את־יהוה אלהיך לשמר את־כל־חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן־בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃

³ ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ ף

⁴ שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃

⁵ ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מאדך׃

⁶ והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על־לבבך׃

⁷ ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃

⁸ וקשרתם לאות על־ידך והיו לטטפת בין עיניך׃

⁹ וכתבתם על־מזוזת ביתך ובשעריך׃ ס

¹⁰ והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא־בנית׃

¹¹ ובתים מלאים כל־טוב אשר לא־מלאת וברת חצובים אשר לא־חצבת כרמים וזיתים אשר לא־נטעת ואכלת ושבעת׃

¹² השמר לך פן־תשכח את־יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃

¹³ את־יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃

¹⁴ לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃

¹⁵ כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן־יחרה אף־יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ ס

¹⁶ לא תנסו את־יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃

¹⁷ שמור תשמרון את־מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃

¹⁸ ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את־הארץ הטבה אשר־נשבע יהוה לאבתיך׃

¹⁹ להדף את־כל־איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ ס

²⁰ כי־ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃

²¹ ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃

²² ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל־ביתו לעינינו׃

²³ ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את־הארץ אשר נשבע לאבתינו׃

²⁴ ויצונו יהוה לעשות את־כל־החקים האלה ליראה את־יהוה אלהינו לטוב לנו כל־הימים לחיתנו כהיום הזה׃

²⁵ וצדקה תהיה־לנו כי־נשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ ס