Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Devarim 33

Studie

   

1 וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את־בני ישראל לפני מותו׃

2 ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו [כ= אשדת] [ק= אש] [ק= דת] למו׃

3 אף חבב עמים כל־קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך׃

4 תורה צוה־לנו משה מורשה קהלת יעקב׃

5 ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל׃

6 יחי ראובן ואל־ימת ויהי מתיו מספר׃ ס

7 וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל־עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃ ס

8 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על־מי מריבה׃

9 האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת־אחיו לא הכיר ואת־[כ= בנו] [ק= בניו] לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃

10 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על־מזבחך׃

11 ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן־יקומון׃ ס

12 לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חףף עליו כל־היום ובין כתיפיו שכן׃ ס

13 וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת׃

14 וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃

15 ומראש הררי־קדם וממגד גבעות עולם׃

16 וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃

17 בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי־ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃ ס

18 ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃

19 עמים הר־יקראו שם יזבחו זבחי־צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃ ס

20 ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף־קדקד׃

21 וירא ראשית לו כי־שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם־ישראל׃ ס

22 ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן־הבשן׃

23 ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃ ס

24 ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו׃

25 ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך׃

26 אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃

27 מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃

28 וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל־ארץ דגן ותירוש אף־שמיו יערפו טל׃

29 אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר־חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על־במותימו תדרך׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 4384

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

4384. Until I come unto my lord unto Seir. That this signifies until they could be conjoined (namely, the truth which is Jacob with the good which is Esau), may be seen from the signification of “Seir,” as being the conjunction in the natural of spiritual things with celestial things, that is, of the truth which is of faith with the good which is of charity. The good with which truth is conjoined in the natural, and in the supreme sense the Lord’s Divine natural as to good conjoined with the truth therein, is what is properly signified by “Seir” in the following passages in the Word. In the prophecy of Moses regarding the sons of Israel:

Jehovah came from Sinai, and arose from Seir unto them; He shone forth from Mount Paran, and He came from the ten thousands of holiness (Deuteronomy 33:2).

In the prophecy of Balaam:

I see Him, but not now; I behold Him, but not nigh; there shall arise a star out of Jacob, and a scepter shall rise out of Israel; and Edom shall be an inheritance, and Seir shall be an inheritance, of his enemies, and Israel shall perform strength (Numbers 24:17-18).

In the song of Deborah and Barak:

O Jehovah, when Thou wentest forth out of Seir, when Thou departedst out of the field of Edom, the earth trembled, the mountains flowed down, this Sinai before Jehovah the God of Israel (Judges 5:4, (Judges 5:6)).

In Isaiah:

He crieth to me out of Seir, Watchman, what of the night? Watchman, what of the night? The watchman said, The morning cometh, and also the night (Isaiah 21:11-12).

Besides these passages in regard to Seir, see also those cited above (n. 4240).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org