¹ כי־יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל־המשפט ושפטום והצדיקו את־הצדיק והרשיעו את־הרשע׃

² והיה אם־בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃

³ ארבעים יכנו לא יסיף פן־יסיף להכתו על־אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃ ס

⁴ לא־תחסם שור בדישו׃ ס

⁵ כי־ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין־לו לא־תהיה אשת־המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃

⁶ והיה הבכור אשר תלד יקום על־שם אחיו המת ולא־ימחה שמו מישראל׃

⁷ ואם־לא יחפץ האיש לקחת את־יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל־הזקנים ואמרה מאין יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃

⁸ וקראו־לו זקני־עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃

⁹ ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא־יבנה את־בית אחיו׃

¹⁰ ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃ ס

¹¹ כי־ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את־אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃

¹² וקצתה את־כפה לא תחוס עינך׃ ס

¹³ לא־יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃ ס

¹⁴ לא־יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃

¹⁵ אבן שלמה וצדק יהיה־לך איפה שלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃

¹⁶ כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשה אלה כל עשה עול׃ ף

¹⁷ זכור את אשר־עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃

¹⁸ אשר קרך בדרך ויזנב בך כל־הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃

¹⁹ והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל־איביך מסביב בארץ אשר יהוה־אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את־זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃ ף

¹⁰ עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃