Bible

 

Daniyel 7

Studie

   

1 בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על־משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר׃

2 ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא׃

3 וארבע חיון רברבן סלקן מן־ימא שנין דא מן־דא׃

4 קדמיתא כאריה וגפין די־נשר לה חזה הוית עד די־מריטו גפיה ונטילת מן־ארעא ועל־רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה׃

5 וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר־חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין [כ= שניה] [ק= שנה] וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא׃

6 באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די־עוף על־[כ= גביה] [ק= גבה] וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה׃

7 באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה [כ= רביעיה] [ק= רביעאה] דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די־פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא [כ= ברגליה] [ק= ברגלה] רפסה והיא משניה מן־כל־חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃

8 משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת [כ= ביניהון] [ק= ביניהן] ותלת מן־קרניא קדמיתא [כ= אתעקרו] [ק= אתעקרה] מן־[כ= קדמיה] [ק= קדמה] ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן׃

9 חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די־נור גלגלוהי נור דלק׃

10 נהר די־נור נגד ונפק מן־קדמוהי אלף [כ= אלפים] [ק= אלפין] ישמשונה ורבו [כ= רבון] [ק= רבבן] קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו׃

11 חזה הוית באדין מן־קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃

12 ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד־זמן ועדן׃

13 חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם־ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד־עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃

14 ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די־לא יעדה ומלכותה די־לא תתחבל׃ ף

15 אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃

16 קרבת על־חד מן־קאמיא ויציבא אבעא־מנה על־כל־דנה ואמר־לי ופשר מליא יהודענני׃

17 אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן־ארעא׃

18 ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד־עלמא ועד עלם עלמיא׃

19 אדין צבית ליצבא על־חיותא רביעיתא די־הות שניה מן־[כ= כלהון] [ק= כלהין] דחילה יתירה [כ= שניה] [ק= שנה] די־פרזל וטפריה די־נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה׃

20 ועל־קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת [כ= ונפלו] [ק= ונפלה] מן־[כ= קדמיה] [ק= קדמה] תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן־חברתה׃

21 חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם־קדישין ויכלה להון׃

22 עד די־אתה* עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין׃

23 כן אמר חיותא רביעיתא מלכו [כ= רביעיא] [ק= רביעאה] תהוא בארעא די תשנא מן־כל־מלכותא ותאכל כל־ארעא ותדושנה ותדקנה׃

24 וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן־קדמיא ותלתה מלכין יהשפל׃

25 ומלין לצד [כ= עליא] [ק= עלאה] ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד־עדן ועדנין ופלג עדן׃

26 ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד־סופא׃

27 ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל־שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון׃

28 עד־כה סופא די־מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Explained # 722

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 1232  
  

722. That when she brought forth he might devour her offspring, signifies that they might destroy the doctrine of that church at its first rise. This is evident from the signification of "the offspring" that the woman was about to bring forth, as being the doctrine of the church; that this is meant by "the son a male" which she brought forth will be seen in the following article. Also from the signification of "to devour," as being to destroy; for what is predicated follows its subject, and when "the dragon" is the subject, "to devour" is predicated of him, but when the doctrine of the church is the subject, being destroyed is predicated of it, therefore "to devour" here signifies to destroy. To destroy it at its first rise is signified because it is said "that when the woman brought forth he might devour her offspring." "To devour" and "to eat" also elsewhere signify to destroy, when predicated of wild beasts, which signify falsities and evils, as is evident in Ezekiel:

One of the whelps of the lion went up, it became a young lion, and it learned to seize the prey, it devoured man (Ezekiel 19:3, 6).

"To devour man" signifies to destroy the understanding of truth and intelligence. In Hosea:

I will encounter them as a bear that is bereaved; and I will devour them like an immense lion; the wild beast of the field shall tear them (Hosea 13:8).

In Daniel:

Behold, a beast, like to a bear, it had three ribs in the mouth between the teeth, it was said to it, Rise, devour much flesh (Daniel 7:5).

Moreover, in the Hebrew, "to devour" in many passages stands for to consume, to ruin, and to destroy, as in Jeremiah:

They have devoured Jacob, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitations (Jeremiah 10:25).

  
/ 1232  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.