Bible

 

Shmuel B 11

Studie

   

1 ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את־יואב ואת־עבדיו עמו ואת־כל־ישראל וישחתו את־בני עמון ויצרו על־רבה ודוד יושב בירושלם׃ ס

2 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על־גג בית־המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׃

3 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא־זאת בת־שבע בת־אליעם אשת אוריה החתי׃

4 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל־ביתה׃

5 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי׃

6 וישלח דוד אל־יואב שלח אלי את־אוריה החתי וישלח יואב את־אוריה אל־דוד׃

7 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃

8 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃

9 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל־עבדי אדניו ולא ירד אל־ביתו׃

10 ויגדו לדוד לאמר לא־ירד אוריה אל־ביתו ויאמר דוד אל־אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא־ירדת אל־ביתך׃

11 ויאמר אוריה אל־דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על־פני השדה חנים ואני אבוא אל־ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם־אשתי חיך וחי נפשך אם־אעשה את־הדבר הזה׃

12 ויאמר דוד אל־אוריה שב בזה גם־היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃

13 ויקרא־לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם־עבדי אדניו ואל־ביתו לא ירד׃

14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל־יואב וישלח ביד אוריה׃

15 ויכתב בספר לאמר הבו את־אוריה אל־מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃ ס

16 ויהי בשמור יואב אל־העיר ויתן את־אוריה אל־המקום אשר ידע כי אנשי־חיל שם׃

17 ויצאו אנשי העיר וילחמו את־יואב ויפל מן־העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃

18 וישלח יואב ויגד לדוד את־כל־דברי המלחמה׃

19 ויצו את־המלאך לאמר ככלותך את כל־דברי המלחמה לדבר אל־המלך׃

20 והיה אם־תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל־העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר־ירו מעל החומה׃

21 מי־הכה את־אבימלך בן־ירבשת הלוא־אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל־החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת׃

22 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל־אשר שלחו יואב׃

23 ויאמר המלאך אל־דוד כי־גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד־פתח השער׃

24 [כ= ויראו] [ק= וירו] [כ= המוראים] [ק= המורים] אל־עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃ ס

25 ויאמר דוד אל־המלאך כה־תאמר אל־יואב אל־ירע בעיניך את־הדבר הזה כי־כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל־העיר והרסה וחזקהו׃

26 ותשמע אשת אוריה כי־מת אוריה אישה ותספד על־בעלה׃

27 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל־ביתו ותהי־לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר־עשה דוד בעיני יהוה׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3148

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3148. 'And the feet of the men who were with him' means purification of all things that were His in the natural man. This is clear from the meaning of 'the feet' as the things that belong to the natural man, dealt with in 2162, and from the meaning of 'the men who were with him' as all things in the natural man. It was customary for wayfarers on entering any house to wash their feet, as when Joseph's brothers were brought into his house, Genesis 43:24; when the Levite and those accompanying him were received into the old man's house, Judges 19:21; and when Uriah after his journey was ordered by David to go down to his house and to wash his feet, 2 Samuel 11:8. The reason for this custom was that journeys and travels meant things to do with instruction, and consequently with life, see 1293, 1457, 1463, 2025, and that these had to be purified, as shown just above in 3147. And there was the added reason that the filth that is meant in the spiritual sense should not cling to and defile the house, which is the human being, as also is evident from the requirement that they were to shake off the dust on their feet if a city or house did not receive peace, Matthew 10:14.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.