Bible

 

Shmuel B 1

Studie

1 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את־העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃

2 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן־המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על־ראשו ויהי בבאו אל־דוד ויפל ארצה וישתחו׃

3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃

4 ויאמר אליו דוד מה־היה הדבר הגד־נא לי ויאמר אשר־נס העם מן־המלחמה וגם־הרבה נפל מן־העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃

5 ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו איך ידעת כי־מת שאול ויהונתן בנו׃

6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על־חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃

7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃

8 ויאמר לי מי־אתה [כ= ויאמר] [ק= ואמר] אליו עמלקי אנכי׃

9 ויאמר אלי עמד־נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי־כל־עוד נפשי בי׃

10 ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על־ראשו ואצעדה אשר על־זרעו ואביאם אל־אדני הנה׃

11 ויחזק דוד [כ= בבגדו] [ק= בבגדיו] ויקרעם וגם כל־האנשים אשר אתו׃

12 ויספדו ויבכו ויצמו עד־הערב על־שאול ועל־יהונתן בנו ועל־עם יהוה ועל־בית ישראל כי נפלו בחרב׃ ס

13 ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן־איש גר עמלקי אנכי׃

14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את־משיח יהוה׃

15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע־בו ויכהו וימת׃

16 ויאמר אליו דוד [כ= דמיך] [ק= דמך] על־ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משיח יהוה׃ ס

17 ויקןן דוד את־הקינה הזאת על־שאול ועל־יהונתן בנו׃

18 ויאמר ללמד בני־יהודה קשת הנה כתובה על־ספר הישר׃

19 הצבי ישראל על־במותיך חלל איך נפלו גבורים׃

20 אל־תגידו בגת אל־תבשרו בחוצת אשקלון פן־תשמחנה בנות פלשתים פן־תעלזנה בנות הערלים׃

21 הרי בגלבע אל־טל ואל־מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃

22 מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃

23 שאול ויהונתן הנאהבים והנעיםם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃

24 בנות ישראל אל־שאול בכינה המלבשכם שני עם־עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃

25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על־במותיך חלל׃

26 צר־לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃

27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃ ף

Komentář

 

Man (male)

  
by Claude Lefebvre

The relationship between men and women is deep and nuanced, and one entire book of the Writings -- Conjugial Love -- is devoted to the subject. So we can hardly offer a full explanation here. In a very general sense, though, the Writings say that men are creatures of intellect, driven by the love of growing wise; women, meanwhile are creations of affection, driven by the love of wisdom and the good that wisdom can do. They are formed this way to reflect the Lord's Divine Love and Divine Wisdom, and so that they can form marriages that reflect the unity of Divine Love and Divine Wisdom. Marking differences between men and women can be a touchy thing, but realistically it's easy to see that men tend to love acquiring knowledge whether it has any practical application or not. Many of them can spout out sports statistics or hold court on the workings of the internal combustion engine, even though it is knowledge they are not likely to ever use. They find such knowledge interesting for its own sake. It follows, then, that when the Bible speaks of men, the men represent facts, ideas, knowledge, truth, intellect and wisdom -- or in the negative sense falsity, twisted logic, and reasoning that is devoid of concern for others.