Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Shmuel A 28

Studie

   

1 ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את־מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל־דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך׃

2 ויאמר דוד אל־אכיש לכן אתה תדע את אשר־יעשה עבדך ויאמר אכיש אל־דוד לכן שמר לראשי אשימך כל־הימים׃ ף

3 ושמואל מת ויספדו־לו כל־ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת־הידענים מהארץ׃

4 ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את־כל־ישראל ויחנו בגלבע׃

5 וירא שאול את־מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד׃

6 וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם׃

7 ויאמר שאול לעבדיו בקשו־לי אשת בעלת־אוב ואלכה* אליה ואדרשה־בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת־אוב בעין דור׃

8 ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל־האשה לילה ויאמר [כ= קסומי] [ק= קסמי]־נא לי באוב והעלי לי את אשר־אמר אליך׃

9 ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר־עשה שאול אשר הכרית את־האבות ואת־הידעני מן־הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני׃

10 וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי־יהוה אם־יקרך עון בדבר הזה׃

11 ותאמר האשה את־מי אעלה־לך ויאמר את־שמואל העלי־לי׃

12 ותרא האשה את־שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל־שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול׃

13 ויאמר לה המלך אל־תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל־שאול אלהים ראיתי עלים מן־הארץ׃

14 ויאמר לה מה־תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי־שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו׃ ס

15 ויאמר שמואל אל־שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר־לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא־ענני עוד גם ביד־הנביאם גם־בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה׃ ס

16 ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך׃

17 ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את־הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד׃

18 כאשר לא־שמעת בקול יהוה ולא־עשית חרון־אפו בעמלק על־כן הדבר הזה עשה־לך יהוה היום הזה׃

19 ויתן יהוה גם את־ישראל עמך ביד־פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את־מחנה ישראל יתן יהוה ביד־פלשתים׃

20 וימהר שאול ויפל מלא־קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם־כח לא־היה בו כי לא אכל לחם כל־היום וכל־הלילה׃

21 ותבוא האשה אל־שאול ותרא כי־נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את־דבריך אשר דברת אלי׃

22 ועתה שמע־נא גם־אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת־לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך׃

23 וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו־בו עבדיו וגם־האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל־המטה׃

24 ולאשה עגל־מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח־קמח ותלש ותפהו מצות׃

25 ותגש לפני־שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא׃ ף

   

Komentář

 

Man (male)

  
by Claude Lefebvre

The relationship between men and women is deep and nuanced, and one entire book of the Writings -- Conjugial Love -- is devoted to the subject. So we can hardly offer a full explanation here. In a very general sense, though, the Writings say that men are creatures of intellect, driven by the love of growing wise; women, meanwhile are creations of affection, driven by the love of wisdom and the good that wisdom can do. They are formed this way to reflect the Lord's Divine Love and Divine Wisdom, and so that they can form marriages that reflect the unity of Divine Love and Divine Wisdom. Marking differences between men and women can be a touchy thing, but realistically it's easy to see that men tend to love acquiring knowledge whether it has any practical application or not. Many of them can spout out sports statistics or hold court on the workings of the internal combustion engine, even though it is knowledge they are not likely to ever use. They find such knowledge interesting for its own sake. It follows, then, that when the Bible speaks of men, the men represent facts, ideas, knowledge, truth, intellect and wisdom -- or in the negative sense falsity, twisted logic, and reasoning that is devoid of concern for others.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org