Yehoshua 21



1 ויגשו ראשי אבות הלוים אל־אלעזר הכהן ואל־יהושע בן־נון ואל־ראשי אבות המטות לבני ישראל׃

2 וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד־משה לתת־לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו׃

3 ויתנו בני־ישראל ללוים מנחלתם אל־פי יהוה את־הערים האלה ואת־מגרשיהן׃

4 ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן־הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל ערים שלש עשרה׃ ס

5 ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה־אפרים וממטה־דן ומחצי מטה מנשה בגורל ערים עשר׃ ס

6 ולבני גרשון ממשפחות מטה־יששכר וממטה־אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל ערים שלש עשרה׃ ס

7 לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה־גד וממטה זבולן ערים שתים עשרה׃

8 ויתנו בני־ישראל ללוים את־הערים האלה ואת־מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד־משה בגורל׃ ף

9 ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה אשר־יקרא אתהן בשם׃

10 ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל ריאשנה׃

11 ויתנו להם את־קרית ארבע אבי הענוק היא חברון בהר יהודה ואת־מגרשה סביבתיה׃

12 ואת־שדה העיר ואת־חצריה נתנו לכלב בן־יפנה באחזתו׃ ס

13 ולבני אהרן הכהן נתנו את־עיר מקלט הרצח את־חברון ואת־מגרשה ואת־לבנה ואת־מגרשה׃

14 ואת־יתר ואת־מגרשה ואת־אשתמע ואת־מגרשה׃

15 ואת־חלן ואת־מגרשה ואת־דבר ואת־מגרשה׃

16 ואת־עין ואת־מגרשה ואת־יטה ואת־מגרשה את־בית שמש ואת־מגרשה ערים תשע מאת שני השבטים האלה׃ ף

17 וממטה בנימן את־גבעון ואת־מגרשה את־גבע ואת־מגרשה׃

18 את־ענתות ואת־מגרשה ואת־עלמון ואת־מגרשה ערים ארבע׃

19 כל־ערי בני־אהרן הכהנים שלש־עשרה ערים ומגרשיהן׃ ס

20 ולמשפחות בני־קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים׃

21 ויתנו להם את־עיר מקלט הרצח את־שכם ואת־מגרשה בהר אפרים ואת־גזר ואת־מגרשה׃

22 ואת־קבצים ואת־מגרשה ואת־בית חורן ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס

23 וממטה־דן את־אלתקא ואת־מגרשה את־גבתון ואת־מגרשה׃

24 את־אילון ואת־מגרשה את־גת־רמון ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס

25 וממחצית מטה מנשה את־תענך ואת־מגרשה ואת־גת־רמון ואת־מגרשה ערים שתים׃

26 כל־ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני־קהת הנותרים׃ ס

27 ולבני גרשון ממשפחת הלוים מחצי מטה מנשה את־עיר מקלט הרצח את־[כ= גלון] [ק= גולן] בבשן ואת־מגרשה ואת־בעשתרה ואת־מגרשה ערים שתים׃ ס

28 וממטה יששכר את־קשיון ואת־מגרשה את־דברת ואת־מגרשה׃

29 את־ירמות ואת־מגרשה את־עין גנים ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס

30 וממטה אשר את־משאל ואת־מגרשה את־עבדון ואת־מגרשה׃

31 את־חלקת ואת־מגרשה ואת־רחב ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס

32 וממטה נפתלי את־עיר מקלט הרצח את־קדש בגליל ואת־מגרשה ואת־חמת דאר ואת־מגרשה ואת־קרתן ואת־מגרשה ערים שלש׃

33 כל־ערי הגרשני למשפחתם שלש־עשרה עיר ומגרשיהן׃ ס

34 ולמשפחות בני־מררי הלוים הנותרים מאת מטה זבולן את־יקנעם ואת־מגרשה את־קרתה ואת־מגרשה׃

35 את־דמנה ואת־מגרשה את־נהלל ואת־מגרשה ערים ארבע׃

36 וממטה ראובן את־בצר ואת־מגרשה ואת־יהצה ואת־מגרשה׃

37 את־קדמות ואת־מגרשה ואת־מיפעת ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס

38 וממטה־גד את־עיר מקלט הרצח את־רמת בגלעד ואת־מגרשה ואת־מחנים ואת־מגרשה׃

39 את־חשבון ואת־מגרשה את־יעזר ואת־מגרשה כל־ערים ארבע׃

40 כל־הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם ערים שתים עשרה׃

41 כל ערי הלוים בתוך אחזת בני־ישראל ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן׃

42 תהיינה הערים האלה עיר עיר ומגרשיה סביבתיה כן לכל־הערים האלה׃ ס

43 ויתן יהוה לישראל את־כל־הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה׃

44 וינח יהוה להם מסביב ככל אשר־נשבע לאבותם ולא־עמד איש בפניהם מכל־איביהם את כל־איביהם נתן יהוה בידם׃

45 לא־נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר־דבר יהוה אל־בית ישראל הכל בא׃ ף


Exploring the Meaning of Yehoshua 21      

Napsal(a) Rev. Julian Duckworth

Joshua 21: The cities of the Levite priests and the end of the settlement.

In this chapter, the last remaining part of the settlement was completed: the provision for the Levites, the priests of Israel. This tribe had been appointed priests because only they had answered the call, “Who is on the side of the Lord?” when the Israelites had been worshipping the golden calf in the wilderness (see Exodus 32:26).

Much of the chapter is spent listing the cities given to the three sons of Aaron, who was appointed high priest. Each extended family of Aaron’s sons was given about sixteen cities. It seems very significant that a lot of these cities were the same ones given to the other tribes, and were also the cities of refuge.

Levi’s name means ‘joined’, which is very suitable for the Levite priests, who received cities in every tribal territory. This meant that the presence of priests was everywhere (see Swedenborg’s work, Arcana Caelestia 342).

Spiritually speaking, this distribution is a wonderful illustration that our spirit lives throughout our whole body. Every part of us is alive! Every single thing in our body, from one blood cell to our heart and lungs, is maintained by our spirit, which itself is maintained by the influx of the Lord’s life. The function of everything in our body is in a perfect correspondence with the kingdom of heaven.

So, spiritually, the Levites stand for the presence of the Lord everywhere, in everything. This underlines the point that everything in the natural world - even the cities and territories described in this chapter of Joshua - reflect something about God and heaven (see Swedenborg’s Apocalypse Revealed 194). But there is another important meaning for the distribution of the priestly Levites in cities all through the tribal territories: we must keep on acknowledging that everything is a blessing from the Lord, that everything we do is for God, and that the Lord alone does what is truly good (see Swedenborg’s work, Divine Providence 91).

After the distribution of cities to the Levites, Israel was fully established in the land of Canaan. The rest of this chapter is a consolidating statement which is worth including in full:

v43. “So the Lord gave to Israel all the land of which He had sworn to give to their fathers, and they took possession of it and dwelt in it.
v44. The Lord gave them rest all around, according to all that he had sworn to their fathers. And not a man of all their enemies stood against them; the Lord delivered all their enemies into their hand.
v45. Not a word failed of any good thing which the Lord had spoken to the house of Israel. All came to pass.”

These are words of fulfillment, culmination, assurance and blessing. Everything here traces back to the Lord. The Lord made a covenant with the children of Israel, granted them victory over their enemies, and gave them the Land of Canaan; the Lord had spoken in complete truth. “All came to pass.”

This final statement is a promise of our own capacity for regeneration and spiritual progress. We are able to overcome our natural desires and selfish states; we have been established in our life with the ability to understand and do what is good. In devoting ourselves to the Lord, we find strength to see that He will never fail us, and will change us for the better. ‘All came to pass’ is our affirmation that our life is always under God’s care and providence (Arcana Caelestia 977).

    Studovat vnitřní smysl