Bereshit 4

Study

       

1 והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃

2 ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃

3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃

4 והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל־הבל ואל־מנחתו׃

5 ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃

6 ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃

7 הלוא אם־תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל־בו׃

8 ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃

9 ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃

10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃

11 ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃

12 כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

13 ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃

14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃

15 ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃

16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃

17 וידע קין את־אשתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃

18 ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־מתושאל ומתושאל ילד את־למך׃

19 ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃

20 ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃

21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפש כנור ועוגב׃

22 וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטש כל־חרש נחשת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃

23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃

24 כי שבעתים יקם־קין ולמך שבעים ושבעה׃

25 וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃

26 ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ ף

  

Exploring the Meaning of Bereshit 4      

Napsal(a) Emanuel Swedenborg

Here are some excerpts from Swedenborg's "Arcana Coelestia" that help explain the inner meaning of this chapter:

AC 324. Doctrines separated from the church, or heresies, are here treated of; and a new church that was afterwards raised up, called "Enosh."

AC 325. The Most Ancient Church had faith in the Lord through love; but there arose some who separated faith from love. The doctrine of faith separated from love was called "Cain;" and charity, which is love toward the neighbor, was called "Abel" (verses 1, 2).

AC 326. The worship of each is described, that of faith separated from love, by the "offering of Cain;" and that of charity, by the "offering of Abel" (verses 3, 4). That worship from charity was acceptable, but not worship from separated faith (verses 4, 5).

AC 327. That the state of those who were of separated faith became evil, is described by Cain‘s "anger being kindled, and his countenance falling" (verses 5, 6).

AC 328. And that the quality of the faith is known from the charity; and that charity wishes to be with faith, if faith is not made the principal, and is not exalted above charity (verse 7).

AC 329. That charity was extinguished in those who separated faith, and set it before charity, is described by Cain slaying his brother Abel" (verses 8, 9).

AC 330. Charity extinguished is called the "voice of bloods" (verse 10); perverted doctrine, the "curse from the ground" (verse 11); the falsity and evil originating thence, the "fugitive and wanderer in the earth" (verse 12). And as they had averted themselves from the Lord, they were in danger of eternal death (verses 13, 14). But as it was through faith that charity would afterwards be implanted, faith was made inviolable, and this is signified by the "mark set upon Cain" (verse 15). And its removal from its former position is denoted by "Cain dwelling toward the east of Eden" (verse 16).

AC 331. The amplification of this heresy is called "Enoch" (verse 17).

AC 332. The heresies that sprang from this one are also called by their names, in the last of which, called "Lamech," there was nothing of faith remaining (verse 18).

AC 333. A new church then arose, which is meant by "Adah and Zillah," and is described by their sons "Jabal," Jubal," and "Tubal-Cain;" the celestial things of the church by "Jabal," the spiritual by "Jubal," and the natural by "Tubal-Cain" (verses 19-22).

AC 334. That this church arose when everything of faith and charity was extinguished, and had violence done to it, which was in the highest degree sacrilegious, is described (verses 23, 24).

AC 335. A summary of the subject is given: that after faith, signified by "Cain," had extinguished charity, a new faith was given by the Lord, whereby charity was implanted. This faith is called "Seth" (verse 25).

AC 336. The charity implanted by faith is called "Enosh," or another "man" (homo), which is the name of that church (verse 26).