Bereshit 13

Study

       

1 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל־אשר־לו ולוט עמו הנגבה׃

2 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃

3 וילך למסעיו מנגב ועד־בית־אל עד־המקום אשר־היה שם [כ= אהלה] [ק= אהלו] בתחלה בין בית־אל ובין העי׃

4 אל־מקום המזבח אשר־עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃

5 וגם־ללוט ההלך את־אברם היה צאן־ובקר ואהלים׃

6 ולא־נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי־היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃

7 ויהי־ריב בין רעי מקנה־אברם ובין רעי מקנה־לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃

8 ויאמר אברם אל־לוט אל־נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי־אנשים אחים אנחנו׃

9 הלא כל־הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם־השמאל ואימנה ואם־הימין ואשמאילה׃

10 וישא־לוט את־עיניו וירא את־כל־ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את־סדם ואת־עמרה כגן־יהוה כארץ מצרים באכה צער׃

11 ויבחר־לו לוט את כל־ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃

12 אברם ישב בארץ־כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד־סדם׃

13 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃

14 ויהוה אמר אל־אברם אחרי הפרד־לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן־המקום אשר־אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃

15 כי את־כל־הארץ אשר־אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד־עולם׃

16 ושמתי את־זרעך כעפר הארץ אשר אם־יוכל איש למנות את־עפר הארץ גם־זרעך ימנה׃

17 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃

18 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן־שם מזבח ליהוה׃ ף


Exploring the Meaning of Bereshit 13      

Napsal(a) Emanuel Swedenborg

Here are some excerpts from Swedenborg's "Arcana Coelestia" that help explain the inner meaning of this chapter:

AC 1535. This chapter treats of the external man in the Lord which was to be conjoined with His internal man. The external man is the Human Essence, the internal is the Divine essence. The former is here represented by Lot, but the latter by Abram.

AC 1536. There is here described the state of the external man such as it was in childhood, when first imbued with knowledges (scientifica et cognitiones)--that it thence advanced more and more to conjunction with the internal man (verses 1 to 4).

AC 1537. But that there were still many things in His external man that impeded the conjunction (verses 5 to 7); from which, however, He desired to be separated (verses 8, 9).

AC 1538. That the external man appeared to the Lord such as it is in its beauty when conjoined with the internal; and also such as it is when not conjoined (verses 10 to 13).)

AC 1539. A promise that when the external man was conjoined with the internal, that is, when the Lord‘s Human Essence "as conjoined with His Divine Essence, all power and authority (potestas) should be given to Him (verses 14 to 17). Concerning the Lord’s interior perception (verse 18).

    Studovat vnitřní smysl

Přeložit: