עזרא 6

Studie

   

1 באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה בבבל׃

2 והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתה מגלה חדה וכן־כתיב בגוה דכרונה׃ ף

3 בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם בית־אלהא בירושלם ביתא יתבנא אתר די־דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין׃

4 נדבכין די־אבן גלל תלתא ונדבך די־אע חדת ונפקתא מן־בית מלכא תתיהב׃

5 ואף מאני בית־אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן־היכלא די־בירושלם והיבל לבבל יהתיבון ויהך להיכלא די־בירושלם לאתרה ותחת בבית אלהא׃ ס

6 כען תתני פחת עבר־נהרה שתר בוזני וכנותהונ* אפרסכיא די בעבר נהרה רחיקין הוו מן־תמה׃

7 שבקו לעבידת בית־אלהא דך פחת יהודיא ולשבי יהודיא בית־אלהא דך יבנון על־אתרה׃

8 ומני שים טעם למא די־תעבדון עם־שבי יהודיא אלך למבנא בית־אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די־לא לבטלא׃

9 ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די־בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די־לא שלו׃

10 די־להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי׃

11 ומני שים טעם די כל־אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן־ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על־דנה׃

12 ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל־מלך ועם די ישלח ידה להשניה לחבלה בית־אלהא דך די בירושלם אנה דריוש שמת טעם אספרנא יתעבד׃ ף

13 אדין תתני פחת עבר־נהרה שתר בוזני וכנותהון לקבל די־שלח דריוש מלכא כנמא אספרנא עבדו׃

14 ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי [כ= נביאה] [ק= נביא] וזכריה בר־עדוא ובנו ושכללו מן־טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס׃

15 ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די־היא שנת־שת למלכות דריוש מלכא׃ ף

16 ועבדו בני־ישראל כהניא ולויא ושאר בני־גלותא חנכת בית־אלהא דנה בחדוה׃

17 והקרבו לחנכת בית־אלהא דנה תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזין [כ= לחטיא] [ק= לחטאה] על־כל־ישראל תרי־עשר למנין שבטי ישראל׃

18 והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על־עבידת אלהא די בירושלם ככתב ספר משה׃ ף

19 ויעשו בני־הגולה את־הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון׃

20 כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים וישחטו הפסח לכל־בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם׃

21 ויאכלו בני־ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי־הארץ אלהם לדרש ליהוה אלהי ישראל׃

22 ויעשו חג־מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם יהוה והסב לב מלך־אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית־האלהים אלהי ישראל׃ ף